אני יודעת שאני לא טובה בקשרים אנושיים, במיוחד לא בזוגיות היה לי חבר רציני אחד וגם זה היה לפני 3-4 שנים ומאז...כלום.
הרבה מאוד זמן לא היה לי בעיה עם זה רציתי את השקט הזה. היה לי טוב עם הלבד גם בשלב כולשהו ממש פחדתי מזוגיות עדיין פוחדת-מהתחייבות, פוחדת לעשות טעות שאולי זה לא הבנאדם בשבילי ,תמיד רוצה להיות בשליטה רגשית לא להיות פגיעה...אבל בחודשים האחרונים עלה לי הרצון להיות עם מישהו.
ובשלושה שבועות האחרונים היה לי כיוון. הכיוון הזה היום גם התבטל...וממש נהייתי מתוסכלת כי אני מנסה ומנסה ומנסה ופשוט לא עובד וזה מתסכל.
בהתחלה הייתי בסדר כשדברים לא הצליחו הייתי שלמה עם זה אבל לאחרונה זה נהיה קשה יותר. כל פעם זה אותו הדבר או שאני לא מרגישה כלום או שאני רואה שהבחור לא מעוניין. וגם אם כן יש איזשהי חיבה יש קטעים חשובים ועקרוניים לי שחסרים לו ואז עדיף לסרב גם לזה או שפשוט יש דברים במציאות שלא מאפשרים לי בדיוק לפתח את החיבה שיש לי. כל פעם זה רק כמעט ולא משהו עד הסוף.
אפילו לא חיבבתי את הבחור הנוכחי אפילו לא פגשתי אותו אבל ממש רציתי שזה יקרה והיינו אמורים להיפגש היום אבל מסיבות כאלה ואחרות זה לא קרה וגם לא יקרה בעתיד ופשוט נשברתי.
אני יודעת שאני בעייתית שיש לי בעיות אמון וקשה לי עם מחוייבות וגם אני לא אוהבת להתפשר גם אמרו לי שיש בי משהו מאיים ו"מסרס" ואני שלמה עם זה, אבל קשה לי כרגע להתמודד עם ההשלכות של זה.
זהו הייתי חייבת לשפוך את זה.