מחשבות על הפרעות אכילה

נהוג להתייחס להפרעות אכילה כהפרעות בפני עצמן, ואילו אני חולקת על השייכות של האנורקסיה אליהן. במאמר זה אסביר מה כוונתי בכך שאנורקסיה היא חרדה עם מאפיינים טיפוסיים ואפרק לחלקים את מרכיביה.

בפוסט הקודם הסברתי מהי המשמעות של המושג "אוכל" בתוך הפרעת אכילה. כעת אנו מבינים שהחברה המערבית לא גורמת להפרעות אכילה, אלא גורמת לאנשים עם נתונים התחלתיים בעייתיים למקד את ההפרעה הנפשית שלהם בתחום התזונה, ולא באופן מודע. להשלמת המאמר הקודם אציג את הסימפטומים של האנורקסיה, אדמה אותם לסימפטומים של חרדה ואציע רעיון לסיווג מחודש שלה.

על פי ה-DSM-V, המדריך הסטטיסטי האבחוני האמריקאי להפרעות נפשיות, אנורקסיה נרבוזה מכילה את התסמינים הבאים:

1. סירוב לשמור על משקל תקין מינימלי, והימצאות תחת 85% מהמשקל הנורמלי.
2. פחד קיצוני מעליה במשקל ומהימצאות במשקל עודף.
3. דימוי גוף מעוות.

על פי ה-ICD-10, שיטת אבחון נוספת, תסמינים אופייניים לאנורקסיה הם:

1. ניסיון לרדת במשקל ליעד נמוך מאוד
2. פחד מעליה במשקל כמאפיין עיקרי
3. ניצול לרעה של פעילות גופנית, מדכאי תיאבון, משלשלים, הקאות בלי בולמוס לפני כן
4. צמצום כמות המזון וסוגי המזון הנאכלים
   

אם ננסה להכליל את התסמינים למקרים שאינם בהכרח הפרעות אכילה, אלא הפרעות נפש ממוקדות בנושא אחר נקבל תמונה אופיינית של הפרעת חרדה. הבחנתי בארבעה אפיונים להפרעה:

1. פחד
2. הימנעות
3. כפייתיות
4. מטרת-על מנוגדת

פחד

באנורקסיה קיים פחד מעליה במשקל וממשקל עודף ותקין המנחה את האנורקטי להמשיך בפעילותו. סביב אותו הפחד יש גם חרדות מדברים ספציפיים יותר כמו חרדה שהרגליים יגעו זו בזו בהליכה, שהמכנסיים ימחצו את האגן ויווצרו "צמיגים", שהשומן רוטט בזמן תזוזה, שיש לנו סנטר כפול כשאנחנו מביטים מטה, שרואים עלינו עליה במשקל, שרואים עלינו ירידה במשקל ויאשפזו אותנו בעקבות זאת וכדומה.

הימנעות

מרכיב מרכזי בחרדה הוא הימנעות, לכן אם אנחנו פוחדים מטיסות נטוס פחות, אם אנחנו פוחדים ממפגשים חברתיים נישאר בבית, אם אנחנו פוחדים מטרוריסטים לא נעלה על אוטובוס מלא וכך הלאה. באנורקסיה ההימנעות היא בתחום התזונה: נמנעים מאכילה, נמנעים ממאכלים מסוימים, נמנעים ממפגשים חברתיים הכוללים מזון, נמנעים מלבישת בגדים "משמינים" ונמנעים מלדבר על זה.

כפייתיות

כפייתיות נוצרת כאשר מחשבות מונחות חרדה מטרידות את האדם והוא מבצע פעולה כדי "להשתיק" אותן. מאותו רגע, בכל פעם שעולות המחשבות הטורדניות יבצע את אותה הפעולה כדי להרגיע את עצמו. באנורקסיה זה יכול להתבטא בחרדה מעליה במשקל הגורמת לשקילות חוזרות ונשנות או מדידת היקף הגוף בסרט ובחרדה מאכילה הגורמת להרגלים כמו אכילה בסדר מסוים, חיתוך האוכל באופן מסוים, ספירת מספר הלעיסות, שימוש חוזר באותם כלים, תכנון מראש של האוכל הנאכל במשך היום ועוד. חרדות אחרות יובילו לביצוע פעילות גופנית בסדר מסוים (10 דק' קפיצה בחבל לפני השירותים, 120 כפיפות בטן אחרי השירותים, חצי שעה הליכה לפני האוכל, חצי שעה אירובי אחרי האוכל...), לאכילה איטית/מהירה במיוחד, מישוש כפייתי באיזורים מסויימים בגוף או שימוש חוזר במראה וכו'.

מטרת-על מנוגדת

זהו הייחוד של הפרעת החרדה שאני מתארת על ידי הכללת האנורקסיה. באנורקסיה יש מטרת-על אליה החולים רוצים להגיע, והיא מנוגדת לפחד המנחה את ההפרעה - מכאן, פחד מעליה במשקל יוביל לירידה במשקל בעקבות מטרת-על להגיע למצב מסוים. המטרה במקרה הזה יכולה להיות להגיע ליעד מסוים (אפילו משקל 0), להיות ללא טיפת שומן בגוף, להיראות כמו שלד מדויק אנטומית, להיות דק כמו נייר, להיות קל כמו אויר, להיות כל כך רזה שצריך לחבר אותי למכונות בבית חולים, להיות מספיק רזה כדי שהגוף לא ירטוט בשום תזוזה וכו'. עבור אדם בריא בנפשו מטרות אלו יכולות להיות לא הגיוניות, אבל עבורנו הן המטרה הסופית ואנחנו יודעים שנמות לפני כן.

את ארבעת המאפיינים הללו - פחד, הימנעות, כפייתיות ומטרת-העל המנוגדת, ניתן להחיל על כל חרדה שהיא, ולכן אנורקסיה היא רק מקרה פרטי שלה. לדוגמה, אדם שפוחד מהרעלה רדיואקטיבית נמנע ממגורים בקרבת כור אטומי ואנטנות סלולריות (שהן לא רדיואקטיביות כלל אבל מעוררות חרדה) ומשימוש במכשירים מסוימים או אכילת בננות ואגוזי ברזיל. בנוסף, יש לו הרגלים כפייתיים כמו בדיקת מפות של כורים אטומיים ואנטנות סלולריות, שימוש חוזר במד-גייגר ושימוש קבוע בתכשירים המכילים יוד, ומטרת העל שלו היא להכיל 0% של חומר רדיואקטיבי בגוף (לכולנו יש אותם בכמויות מזעריות בגוף). להפרעה הזאת הייתי נותנת את השם "הפרעת חרדה מונחית-מטרה", ומוחקת מהלקסיקון את אנורקסיה נרבוזה כהפרעת אכילה לטובת שיוך כנגזרת של הפרעת החרדה מונחית-המטרה.