Reasonless

יום מיותר, זה מה שיש לי לומר >~<

חוץ מכל הדברים המעצבנים שקרו, מצאתי את עצמי בוכה באמצע שיעור ספורט.

והכל כי רוב הסיכויים שקיבלתי במבחן (80 כפיפות בטן, 15 שכיבות שמיכה) ציון שלילי.

ממתי בכלל אכפת לי מספורט מזויין?!?!

אינלי מושג. אולי מרוב העלבון שלמרות שלראשונה אשכרה הרמתי תתחת והתאמנתי לספורט והגעתי להישגים, במבחן כמו תמיד הכל נדפק לי בגלל כל הלחץ שלי במבחנים.

אוף, אני פשוט לא שלטתי בזה. התחלתי לבכות,

שוב.

למה אני תמיד בוכה?!

זה מחרפן אותי.

ועוד אנשים חושבים שאני היא קשוחה שיש. היום, ראו שלא.

ושאני בוכה משטויות -,-

נמאס לי כבר מכל הבכי הזה.

אני רוצה שהמושג הזה "בכי" יעלם מהעולם ויפסיק לתקוף אותי כל כמה שעות ביום.

שמתי את השיר כי אני מתכוונת לשם שלו, ולמשפט שהסולן אומר די הרבה (רמז:IM NOT OK). וכי זה שיר נוסטלגי בשבילי.