Reasonless

"אני חסרת כישרווון!

אין!

אני חרא מהלך!

איכסה!

מה זאת הזוועה הזאת?!

אי אפשר לקרוא לזה מוזיקה!!

איכס!

די!

אני כישלון, כישלון, כישלוווון><

זהו זה, החלטתי רשמית:

צריך לכרות לי את הידיים וזהו!"

ו O________O "דה פאק..?" הייתה התגובה שלי כששמעתי את ההקלטה.

ועכשיו אני כבר לא בטוחה אם זה היה רעיון טוב או רע להקליט את עצמי כשאני מתעצבנת (הפעם על זה שלחצתי על תו לא נכון כשניגנתי שיר אחד). מצד אחד, הבנתי את אחת הסיבות לעצבים של אמא שלי (ושהיא מלאך. אני הייתי נותנת לעצמי כאפה ועוד אחת מצלצלת בתור התחלה .-.).

אבל מצד שני... אין שום קשר ביני לבין הדבר הזה><><><

מסקנה: כעס מטמטם. ודרמתיות. כן, שניהם. מטמטמים. נקודה.

המלצה: נסו להקליט את עצמכם כשאתם כועסים, תגלו עולם חדש ולא מופלא בשיט. ותבינו למה מתעצבנים עליכם. (אם בכלל)