לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

Reasonless


don't worry, be unicorn


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    נובמבר 2013    >>
אבגדהוש
     12
3456789
10111213141516
17181920212223
24252627282930

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
11/2013

"בכי מכער אנשים" אמרתי והמשכתי לבכות.


יום מיותר, זה מה שיש לי לומר >~<

חוץ מכל הדברים המעצבנים שקרו, מצאתי את עצמי בוכה באמצע שיעור ספורט.

והכל כי רוב הסיכויים שקיבלתי במבחן (80 כפיפות בטן, 15 שכיבות שמיכה) ציון שלילי.

ממתי בכלל אכפת לי מספורט מזויין?!?!

אינלי מושג. אולי מרוב העלבון שלמרות שלראשונה אשכרה הרמתי תתחת והתאמנתי לספורט והגעתי להישגים, במבחן כמו תמיד הכל נדפק לי בגלל כל הלחץ שלי במבחנים.

אוף, אני פשוט לא שלטתי בזה. התחלתי לבכות,

שוב.

למה אני תמיד בוכה?!

זה מחרפן אותי.

ועוד אנשים חושבים שאני היא קשוחה שיש. היום, ראו שלא.

ושאני בוכה משטויות -,-

נמאס לי כבר מכל הבכי הזה.

אני רוצה שהמושג הזה "בכי" יעלם מהעולם ויפסיק לתקוף אותי כל כמה שעות ביום.

 

 

שמתי את השיר כי אני מתכוונת לשם שלו, ולמשפט שהסולן אומר די הרבה (רמז:IM NOT OK). וכי זה שיר נוסטלגי בשבילי.

נכתב על ידי , 27/11/2013 20:51  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



עוד מכות? שאני אדע להתגונן


כ"כ הרבה פעמים קראתי בספרים קיטשיים על בנות שהחיים שלהן מתחילה להיות סדרה של מכות, בזו אחר זו. בהתחלה הן עוברות לאיזה בצפר חדש או משו בסגנון, ואז מתחילים להתעלל בהן לרוב "בגלל קנאה" ובלה בלה...


ותמיד חייתי באמונה שכמו שממש לא הרבה יוצא שגם בחיים יש את הסופים המתוקים שבדרך כלל כותבים בספרים הללו, כך גם כל הבעיות האלה שלהן, לא צפויות לקרות.


החודש הזה הוכיח לי שטעיתי><


קודם כל אני רבה עם חברה שדוחפת לי טענות מפגרות ודוחפת את חברות שלה לאיים עלי על "מה יקרה אם עוד פעם אחת תפני אליה" (כשמאז שהכרתי אותה, היא זו שתמיד פונה אלי ורודפת אחרי, וממש לא אני).


אח"כ מתברר שאני צריכה משקפיים כדי לראות מהלוח. >~< לא שיש לי משהו נגד משקפיים, הם פשוט מכערים אותי (הופתעתי שיש בכלל משהו שיכול לכער אותי עוד יותר ._.) ואבא שלי יורד עלי בשיא הרצינות בגלל זה.


ועכשיו, התברר גם שיש סיבה לכל הדיכאונות, המחלות, ההרגשות הלא טובות ועוד כל מיני דברים שלא עוזבים אותי במנוחה, והסיבה היא איזו מחלה עם שם ארוך. איזה כיף לי. עכשיו אני יכולה לאכול רק ירקות ובשר ודגים-כלומר, רק ירקות, כי בשר ודגים אני בכלל לא אוכלת. אני צריכה לקבל מיליון תרופות וטיפולים, ו, מה עוד? איזה כיף, חלק מהתרופות גם הן, גורמות לדיכאון. כאילו שאני לא מסתפקת במה שיש לי עכשיו -,-


אבל נו, במקום לשקוע ברחמים עצמיים (שזה איכס.), אני אמורה להיות אופטימית, או משהו כזה. היו לי זמנים הרבה יותר גרועים שכללו בין היתר כיתה ששונאת אותי ומקללת להאנתה, או חתולים שגידלתי שמתים לי על הידיים ואני לא יכולה לעזור להם, ככה שזה שטויות. 


אם הבנות בספרים זוכות בסופים טובים וקיטשיים, אולי גם אני אזכה באחד.


 


 

נכתב על ידי , 24/11/2013 19:20  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



חוכמה של אנשים.


לא יודעת אם רק לי עושים את זה, אבל בכל מקרה, זה מחרפן -,-


כלומר, מה אפשר להסיק אם תראה בנאדם ששוכב על משטח רנדומינלי, בפוזה של חתול ישן, עם עיניים סגורות?


הנה לכם מה שכל הסובבים אותי עושים במקרים כאלה.




 


~עמכם התודה והסליחה על סבילת הציורים הגרועים שלי (כי זה מה שקורה כשבסביבה יש רק עט-,-)~


 


*למי ששואל את עצמו "למה לעזאזל היא דחפה את החרא הזה שבקושי אפשר לקרוא לו עידכון בלוג(?)?!" אז... גם אני לא יודעת. זה עידכון בלוג חסר סיבהD:*

נכתב על ידי , 23/11/2013 14:28  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

Avatarכינוי: 

מין: נקבה




הבלוג משוייך לקטגוריות: יצירתיות , מתוסבכים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות ל~Looser~ אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על ~Looser~ ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)