אני שומעת דפיקה חלשה בדלת ומחייכת לעצמי..אני כבר מריחה את הפחד מעבר לדלת בחדר המדרגות, מכירה כבר את הריח בעניים עצומות .
אני מתמהמת, לא פותחת , נשארת לשבת, שיזיע קצת...שמה לי יעד של עוד 2 דקות התעללות מנטאלית.
יושבת על הספה רגל על רגל מעשנת ושותה מרטיני , אלו הרגעים הכי מהנים לפני סשן- הדקה לפני.
הדקה לפני שהעולם כולו לרגלי , והידיעה המבטיחה שאני מחזיקה את העולם כולו בביצים הגדולות שלו.
התחושה נפלאה!
אני נושמת עמוק, אחרי הכל גם מלכה קצת מתרגשת בהתחלה , כמה נשימות עמוקות עד שהריאות מתנפחות ממש... ואז נשיפה לרוקן.
טקס שאני עושה לרוקן את שאריות היום ולהכניס את הלילה......
עוד דפיקה חלשה...
נשבעת שהן מדברות.. הדפיקות האלה.
"המלכה...." בהיסוס...." המלכה אני פה את תפתחי לי??..." פחד, "אל תכעסי אם אני אדפוק עוד פעם..טוב..?".
דפיקות חלשות שלא רוצות להיות דוממנטיות, דפיקות שמפחדות מהכעס.
יושבת ומחייכת.
נהנת מהפחד שלו מעבר לדלת ...שם כמה מטרים ממני תכף הפחד הזה יהיה קרוב מאוד , קרוב עד שארגיש את הלב שלו יוצא מהמקום.
הפחד שלו מהתגובות שלי, מהמלים שלי , מהמבט....הפחד מהשתיקה שלי!
הוא מצלצל.
אני צועדת לאט בהנאה, לא ממהרת, אוהבת שהעקבים שלי נשמעים כמו פסיעות של סוס לפני תצוגת ראווה עולמית נהנית למשוך את הדקה הזו נהנית שהוא שומע אותן לאט לאט לאט .....
טוק טוק טוק טוק טוק טוק טוק ....
מסתכלת בעינית.
שניה לפני....
פותחת את הדלת לאט.
עני עגל רך מסתכלים עלי בחשש ...כמה שהוא גבוה ממני , המבט שלו נמוך.
אני מחייכת זזה הצידה שיכנס.
וסוגרת את הדלת בטריקה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: