כדי שאף אחד לא ידע.

פשוט תתעלמו מהפוסט הקודם.

אני אישה.

אם אני לא אתלונן ולא אהיה ריגשי, מה אני שווה בכלל?

באמת הייתי מבואסת, זאת באמת מחשבה שמציקה לי.

אבל אחרי שיחת טלפון עם אהובתי- חזרתי מלאת מוטיבציה!

כל כך הרבה דברים תיכננו ולא הספקנו! כמו לדוגמא את זה!

אגב ממש התבאסתי על זה בזמנו, כי הרגשתי שאני בת מגניבה וזורמת רק בדיבורים, ולא במעשים.

אז עכשיו, כשעדיין מספיק חם בערבים בשביל לצאת עם שמלה קצרה- זה הזמן

דיברנו בטלפון עם אהובתי על כל מיני שטויות שכל אחת מאיתנו עשתה, בכל מיני מקומות...

העלנו זיכרונות שמעלים בי חיוך. על תקופות טובות יותר, ועל סקס מעולה.

לא יודעת באמת עד כמה היה טוב יותר, אבל הייתי טיפשה יותר, נועזת יותר, לחלוטין חסרת דאגות! וזה פשוט כל כך כיף!