כדי שאף אחד לא ידע.

זה ישמע מאוד קלישאתי אם אני אומר שהייתי ברווזון מכוער כשהייתי קטנה, נכון?

אז הייתי. ביג טיים.

כנראה בגלל זה הביטחון העצמי שלי עדיין מזייף לפעמים, והערכה העצמית שלי די נוטה בכיוון השלילי.

מתקופת התיכון אני לא רגילה לתשומת לב גברית. כנראה זה משהו שלילי שהייתי משדרת- אבל כמעט ולא היו מתחילים איתי.

אני לא יודעת להסביר מה בדיוק אני משדרת היום, אבל אני מרגישה שכל גבר שני ברחוב מנסה להתחיל איתי!

מתחילים איתי בכל מקום אפשרי, אנשים בגילאים שונים וסטטוסים שונים.

החל מסתם ערסים שצועקים לי משפטי פתיחה לא מקוריים במיוחד, ועד לאנשי עסקים בחליפות שניגשים לשאול אם הם יכולה בבקשה לקבל את המספר שלי. יש גם כאלה שלא מתחילים איתי, וסתם ניגשים להחמיא לי, לאחל לי בוקר טוב או יום טוב, או סתם לשאול לשלומי.

לכולם, באופן גורף אני משיבה בנימוס, ובדרך הכי נחמדה אומרת שאני לא מעוניינת.

פשוט לא.

לאחרונה גם כל הסובבים אותי החליטו להבטיח את מקומם בגן עדן על חשבוני.

"יואו את חייבת להכיר את אח שלי/בנדוד שלי/שכן שלי/ספר שלי..."

גם פה, אני תמיד משיבה בנימוס, ותמיד אומרת שאולי, בהזדמנות, מתישהו, לא היום.

זה מעייף אותי!

החיים שלי כל כך רוויים בתקופה האחרונה! בנוסף לעבודה ולימודים, לקחתי על עצמי עוד 2 פרויקטים שגוזלים ממני המון זמן ואנרגיות. חוץ מזה אני חייבת להקדיש זמן לדירה שלי, כי אני לא יכולה לגור בדיר חזרים. בנוסף אני צריכה למצוא זמן לנסוע לצפון לבקר את ההורים.

אני מגיעה למצב, שבשביל לצאת עם חברה טובה, אני צריכה לפתוח יומן ולראות מתי יש לי זמן! ואין לי!!!

אני לא חושבת שיש לי זמן להכניס עכשיו מישהו חדש לחיים שלי.

ואומנם זה נשמע עצוב, אבל זה אפילו לא מבאס אותי! כי אני ממש לא סובלת מהעומס שנוצר לי, אני נהנת! ובהחלט לא הייתי משנה משהו כרגע. עוד נקודה חשובה היא שסקס לא חסר לי. כאילו כן חסר לי, וברור שהייתי רוצה יותר! אבל לא רק עלי עוברת תקופה עמוסה, ונכון לעכשיו אני נאלצת להסתפק במעט.

אז פשוט אל תתחילו איתי! 

תנו לי להנות מהתקופה הזו, תנו לי להנות עם עצמי.

כי התקופה תעבור, ואני אחזור להתבכיין שאני רוצה מישהו.

אבל עכשיו טוב לי ככה.