עשיתי היום קניה בסופר פארם. אתם יודעים- סבון, מרכך כביסה במצבע... הדברים הסטנדרטיים.
מגיעה לקופה עם לפחות 10 פריטים, כולם עוברים רגיל. עד שמגיעים לחומר סיכה. דווקא הברקוד שלו- החליט שהוא לא עובר!
אז עמדתי אדומה ונבוכה בקופה, בזמן שכל עובדי הסניף יחדיו ובקול רם ניסו לברר מה הברקודים של דורקס, ואיך מוצאים בקופה את חומרי הסיכה, ואיך מוצאים בתוכם את הבקבוק הגדול במיוחד ולא הסטנדרטי...
חבל שלא צילמו את כל העניין, זו יכולה להיות אחלה סצינה מביכה באיזה קומדיה רומנטית קיטשית.
~~~
כנראה הבאתי יותר מדי פוקוס לציצי שלי בבלוג. כי נראה שאנשים שכחו שיש לי עוד איברים בגוף. מעניין אם יש אנשים שמדמיינים אותי כזוג גושי שומן עם פטמות. אז זהו שלא.
יש לי גם אחלה רגליים, אחלה בטן, אחלה ישבן... בכלל כל הגוף שלי אחלה.
תשפטו בעצמכם.
יצא לי לחשוב על זה, ולא הייתי משנה בגוף שלי דבר. כמובן שהייתי רוצה לעשות לייזר במקומות בהם עוד לא הספקתי, ואני תמיד בעד להתחטב, אבל לא הייתי רוצה להשתיל שום דבר בשום מקום, ולא הייתי רוצה לשאוב שום דבר משום מקום.
בכללי, אני חושבת שמבחינת מראה חיצוני אני די מרוצה. רק חבל שהאופי שלי דופק את כל העניין.
לפעמים אני שואלת את עצמי למה אני כל כך אישה?! למה אני לא יכולה לפעמים לסתום את הפה, לוותר, להיות פחות קשה?
למה אני לא יכולה להיות פחות ריגשי? פחות אכפתית ולוקחת ללב?
כל כך מתחשק לי להיות גבר-גבר.
כל כך מתחשק לי להיות באמת הבחורה שאני מנסה לשחק אותה שאני- אדישה וקרירה.
פשוט לפעמים נראה לי שהמחיר הנפשי שאני משלמת גבוה מדי.
אני שונאת להיות אישה, כי לפעמים אני כל כך סובלת בגלל דברים שבכלל לא צריכים לגעת בי.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
