כדי שאף אחד לא ידע.

א': "היי יש טעות באישור שהעברת אלי."

אני: "את בטוחה?! זה לא הגיוני.."

א': "כן נו, השיוך לא נכון."

אני: "ואי אני ממש מתנצלת! אין לי מושג איך זה קרה! תשלחי לי מייל בנושא, אני אתפנה לזה במהלך היום."

א': "אני יכולה לבוא להביא לך?"

אני: "לא, תשלחי לי מייל. אני לא פנויה לזה."

א': "אני יכולה לשלוח את המזכירה?"

אני: "תשלחי לי מייל!"

א': "מה אז אני אסרוק לך את זה???"

אני: "לא. פשוט תכתבי לי מייל כדי שאני לא אשכח"

א': "אבל איך תדעי? אולי אני אשלח לך בדואר?"

אני: "לאאאאא! פשוט תשלחי לי מייל עם מספר אישור!"

שלחה לי מייל.

האישור ניתן באוגוסט 2016.

אחר כך שואלים אותי למה אני עצבנית וחסרת סבלנות.

~~~

רציתי לבקש היום העלאה בשכר בזמן הפגישה עם הסמנכ"לית שלנו. אבל היא כנראה ציפתה לזה, לכן היא זימנה לישיבה גם את הסגן החדש שלה. שהפך את הפגישה האינטמיטית לישיבת עבודה. לא המקום להעלות נושאים אישיים.

מן הסתם הוא לא תרם שום דבר משמעותי לפגישה החשובה. דנו על נושאים קריטיים לטיפול בתקופה הקרובה ועל דרכי פעולה, והוא רק קישקש במחברת ומדי פעם שאל שאלת קיטבג מובנת מאליה והפגין בורות. נורא שהאיש הזה מרוויח בערך פי 3 ממני.

לפעמים אני מרגישה שאני מוקפת באידיוטים חסרי תועלת. וזה פשוט מעייף.