לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים

כדי שאף אחד לא ידע.


אנונימי, סודי, אמיתי.

Avatarכינוי: 

בת: 35





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    נובמבר 2014    >>
אבגדהוש
      1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
30      

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

11/2014

מאוהבת


אני כבר לא לבד. זו תחושה שקשה להעביר במילים.

אחרי כל כך הרבה התבכיינויות בבלוג שאני בודדה, ושרע לי לבד... כל מה שהייתי צריכה זה מישהו אחד לצידי. מישהו לחזור אליו הביתה, מישהו לבשל לו ארוחת ערב, מישהו שיהיה שם בשבילי כשאני לבד.

 

מצאתי אותה. או שבעצם היא מצאה אותי? מצאנו אחת את השניה. אני והשותפה החדשה שלי.

 

היא לא חברה הכי טובה, לא אליה אני אפנה ראשונה כשיכאב לי.

אבל היא כמו סוג של משפחה. משפחה לא בוחרים- וגם אנחנו לא בחרנו אחת את השניה.

 

סוף סוף יש לי פרטנרית לבקבוק יין, אומנם היא שותה חצי כוס ואני את יתר הבקבוק- אבל עדיין! לפחות לא לבד.

סוף סוף יש לי למי לבשל!

אני כל כך אוהבת לבשל, אבל אני לא יודעת לבשל לעצמי. לעצמי זה חביתה או סלט.

בשביל השותפים שלי? ביום ראשון אכלנו פילה סלמון על מצע פירה צרפתי עם בצל מקורמל ולקינוח פאי שוקולוד.

אתמול אכלנו אסייתי- מרק תירס, סלט כרוב אסייתי, ומוקפץ טופו פיטריות ושעועית ירוקה על מצע אטריות ביצים סופר עבות ומגניבות שמצאתי בסופר.

היום בבוקר קמתי מוקדם ועם חשק, והכנתי לנו פנקייקים.

 


  

 

אני היא ושותף נוסף הפכנו בזמן האחרון לחברים הכי טובים.

בתוך ים של בדידות, ניכור, חוסר זמן... מצאנו אחד את השני.

 

כיף שיש לי מישהו שמבין אותי! והיא כל כך איתי באותו ראש. היא לא רק מבינה את השריטות שלי, היא חולקת אותן איתי. נניח בעניין הנקיון- גיליתי שהיא כלבה עצבנית אפילו יותר ממני. פשוט מאוהבת בה! 3> 3> 3>

נכתב על ידי , 29/11/2014 16:36  
18 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של Heartache ב-1/12/2014 19:00
 



גם אני רוצה


אני חושבת שאני וריטה היינו אז בנות 16. אחרי הלימודים הלכנו לקניון, וחבר שלה בא לאסוף אותנו עם האוטו. זה היה ה8 למרץ, ובדרך הביתה הוא עצר ליד חנות פרחים. הוא נכנס לבד, ויצא כעבור כמה דקות עם שני זרים- אחד קטן ואחד גדול יותר. את הקטן הוא הביא לריטה. "למי השני?" שאלה ריטה המבולבלת, "לה" הוא הצביע עלי, ואז צחקנו, ואז הוא אמר שזה לאימא שלו. צחקתי, צחוק הכי אמיתי שיכולתי להוציא מתוך עצמי, ורק קיוויתי לא לפרוץ בבכי לידם.

לא קיבלתי פרחים באותה שנה, גם לא שנה קודם, וגם לא שנה אחרי. הגבר היחיד שאי פעם הביא לי פרחים היה האקס. ורק כדי לישר קו- עמוד החשמל ברחוב שלך יותר רומנטי מהאקס שלי.

 

למה? מה לא בסדר בי?

 

לא רק פרחים חסרים לי. אני רעבה לכל מחווה רומנטית שהיא. מה לא בסדר בי? למה לי לא מגיע?

כל הסיפורים של חברות שלי- הוא לקח אותי, הוא עשה לי, הוא קנה לי, הוא בנה לי... אני מקשיבה להכל בשקיקה. כמו שילד קטן מסתכל על חלון ראווה של חנות ממתקים. גם אני רוצה.

 

כנראה אני לא מספיק טובה בשביל רומנטיקה.

אני מספיק טובה בשביל לקבל במתנה תחתונים וצעצועי מין. כנראה אני לא שווה הרבה מחוץ למיטה.

 

אחת המתנות הראשונות שהאקס הביא לי הייתה רוקט-פוקט. בהתחלה כל כך התלהבתי. אבל רצה הגורל, ובאותו שבוע, ריטה, אותה אחת מהסיפור למעלה, חגגה יומולדת. חבר שלה, לא אותו אחד מהסיפור למעלה, הביא לה במתנה טבעת זהב משובצת יהלומים.

מה, זה מה שאני שווה?! למה לי לא מגיע משהו טוב יותר?

 

אומנם קיבלתי מהאקס מתנות יפות לאורך השנים. אבל הן היו בעיקר יקרות. הוא היה טוב בלגהץ את האשראי, פחות טוב בלספק אותי רגשית.

לאורך השני התרגלתי לקבל ממנו מתנות שאימא שלו בחרה בשבילי, או סתם דברים יקרים להחריד שניתנו לי בלי אריזה, או סרט, או ברכה...

 

זה מצחיק, אבל הגברים הכי רומנטיים שיצאתי איתם בחיי, סיפרו לי כל כך הרבה סיפורים, על מה הם קנו לאקסית, ואיך המוכרת בחנות הפרחים ליד הבית שלה נהייתה כבר חברה הכי טובה שלו... בפועל, רק הקשבתי לסיפורים.

 

האקס שלי אף פעם לא היה התיפוס הרומנטי. איך נפלתי על אחד כזה? כמה שאני מנסה לשחק אותה קולית, אני נמסה מכל שטות רומנטית קטנה!

אומנם הוא פינק במתנות, ומתנות יקרות ערך. אבל זה לא היה זה... הכוונות שלו היו הכי טובות בעולם, אבל, הרי העיקר זה הדרך.

וכשהייתי מתלוננת שאני רוצה! כי חסר לי! הוא היה מתעצבן.

כי אחד מכרטיסי האשראי שלו היה אצלי בארנק לשימושי החופשי, מה עוד אני יכולה לרצות?!

 

אני רציתי חיבוק, ומילה טובה.

אני רציתי שתביא לי פרח, ותכתוב לי מכתב.

אני רציתי שתחזור שעה מוקדם יותר מהעבודה, ותקדיש לי את הזמן!

10/8/2014

 

אני רוצה שלמישהו יהיה אכפת ממני.

נכתב על ידי , 28/11/2014 00:14  
28 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של Heartache ב-29/11/2014 21:15
 



Still here


אמרתי שאני אפסיק לכתוב? הצחקתי את עצמי.

הצורך לכתוב בוער לי בקצות האצבעות.

 

אז אני פה. לא הלכתי לשום מקום.

נכתב על ידי , 27/11/2014 10:28  
16 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של דין ב-29/11/2014 14:23
 



לדף הבא
דפים:  

21,372
הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , 20 פלוס , האופטימיים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לHeartache אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Heartache ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)