לפני כמה חודשים הפסקתי לקחת גלולות.
כי אנחנו נשואים- ואנשים נשואים עושים ילדים.
אני אמנם טיפוס מאוד אימהי- אני מסוגלת לעבוד 12 ברצף, בדרך הביתה לעבור דרך הסופר, ואז לעמוד ולבשל משהו מפנק לבעלולו השמנמן שלי רק בשביל לראות את הפרצוף המתוק שהוא עושה כשהוא אוכל משהו ממש טעים.
אבל אני גרועה עם ילדים. אני מפחדת מילדים. הם מלחיצים אותי!
לפני כמה ימים ישבתי בתור בקופת חולים, ואימא אמיצה שישבה לידי פשוט הביאה לי את הילדה שלה שאני שאשמור עליה בזמן שהיא הולכת לשירותים.
השתי דקות שהיא הייתה בשירותים דמו לנצח, וכל הזמן החזקתי את הילדה עם פרצוף כזה O_O כאילו הילדה עוד שניה הולכת להתפוצץ.
אבל החלטנו שאנחנו מנסים.
ואז הגוף שלי החליט שלא מתאים לו.
מה? שנים אני סובלת מהמחזור! זה מציק, זה לא נעים, זה מלכלך, זה שבוע בלי סקס! ושלא נדבר על מחירי הטמפונים...
ודווקא עכשיו, כשלשם שינוי אני צריכה אותו- הוא החליט שהוא נעלם.
מבחינה רפואית זה שטות. הגוף שלי פספס ביוץ אחד, מסתבר שזה קורה.
קיבלתי כדורי פרוגסטרון מהרופא, ותוך 5 ימים זה צריך להסתדר.
אבל מבחינה אישית למדתי משהו חשוב על עצמי. כשלא קיבלתי מחזור, וחשבתי שאני בהריון לא היו לי יותר מדי אמוציות. נשארתי אדישה לעניין, ניסיתי לא לחשוב על זה, לא ידעתי איך אני מרגישה.
אבל כשעשיתי בדיקה בבית- ויצא רק פס אחד... אין מילים שיוכלו לתאר את האכזבה שהרגשתי.
אז כנראה שעמוק בפנים אני כן רוצה.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
