שעת לילה מאוחרת. אני לומדת לתקופת המבחנים שלי בחדר השינה שלנו ואתה יושב בסלון. צופה במשחק כדורגל. השעה כבר עשר בלילה והראש מפסיק לעכל את החומר הרב שנותר לי עוד ללמוד. אני נמתחת בכיסא , משפשפת את העיניים העייפות שלי, אני רואה את הצעיף מעריצים שלך שקנית בטיול האחרון שלנו לברצלונה תלוי על מוט הוילון. אני מחייכת, מטפסת על השולחן העמוס בניירות וכלי כתיבה ומורידה את הצעיף, אני כורכת אותו על צווארי, הריח של הבושם שלך עוד ספוג בבד, אני מסניפה את הריח שאני כל כך אוהבת. של הגבר שלי. אני ממוללת את הבד בין אצבעותיי ופתאום ניצת במוחי רעיון, אני מחייכת את החיוך הממזרי שלי שאתה אומר שיש לי זה שגורם ללחיי לקבל גוון סמוק. אני מורידה את החולצת צבא הישנה שלך וכורכת סביב צווארי את הצעיף, אני רק עם תחתונים והצעיף, אני פותחת את הדלת ואתה יושב בסלון החשוך, רק האור מהטלויזיה מרצד על פנייך השקועות במרקע במתח. אתה יושב עם רגליים על השולחן, בירה ובולס מקערת הפופקורן המי יודע כמה שלך. אני מחייכת ומפזרת את שיערי שאגר את ריח השמפו בתוכו מהמקלחת שעשיתי מוקדם יותר במהלך היום כדי להתרענן ומעניק לי משב של ריח מתקתק. אני מסתכלת עלייך שקוע. לא שם לב למתרחש סביבך, אני מתקרבת אלייך כשהצעיף מכסה את שדיי, אתה לא שם לב מרוב שאתה שקוע ואני טופסת את השלט ועוצרת את המשחק, תודה לטכנולוגיה שמאפשרת לי להתעלל בך בלי לפחד מהוצאה להורג. אתה מסתכל עלי המום, פיך מלא הפופקורן.
"אבל אני באמצע המשחק" אתה נוזף בי. אני מביטה בך. מסך הטלויזיה מאחורי גבי
"אני גם רוצה לשחק..." אני אומרת ומזיזה את הצעיף משד אחד.
"זה לא הוגן שרק לכם יש משחקים" אני מתריסה, מעלה את הזנב השני של הצעיף על כתפיי, שני שדיי חשופים מולך.
אני מלטפת את הזרועות שלי, מרפרפת בעדינות, מעבירה לאורך גופי צמרמורות, מתקרבת לשדיים שלי ,אני מזיזה את האגן. אתה מסתכל עליי.
נועץ בי מבטים. כאלה של נמר שעומד לזנק על הטרף שלו.
"אתה לא רוצה לשחק איתי?" אני שואלת בטון מתגרה ומתקרבת אלייך, זוחלת בין רגלייך הזרוקות על השולחן.
"משוגעת אחת" אתה אומר ומחייך. אני מורידה את הצעיף צווארי, נעמדת על רגליי וכורכת את הצעיף סביב צווארך. אני נושקת לך על השפתיים המלוחות מעט מהפופקורן.
"תשחק איתי..." אני לוחשת. ומתיישבת על ברכייך, ידייך תופסות בירכיי.
"מה אני אעשה איתך" אתה שואל ופולט אנחה לפני שאתה מצמיד בחוזקה את שפתייך לשפתיי.
אתה תופס אותי ומשכיב אותי על הספה מתחתיך, אוחז בידיי מעל ראשי, אני רואה בעינייך את הניצוץ המוכר.
ויודעת שהמשחק שלך נעצר.
אבל שלנו רק מתחיל...
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
