לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

מאיה מתעצבנת

יש הרבה דברים שמרגיזים אותי, והגיע הזמן לכתוב על זה. היי אני מאיה דרור והגעתי לכאן לכתוב על כל מה שכולם חושבים ולא תמיד מעזים להגיד. כל תגובה תתקבל בברכה.

Avatarכינוי:  madmaya

בת: 41

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    פברואר 2014    >>
אבגדהוש
      1
2345678
9101112131415
16171819202122
232425262728 

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

2/2014

היום קמתי עם כאב ראש, ורוח לחימה.


היום (14.2.14) קמתי עם כאב ראש נוראי. כל בוקר אני מתעוררת עם כאב ראש, אבל הבוקר זה היה פשוט שיא השיאים של כל כאבי הראש שהיו לי אי פעם. מכל הזוויות היה לי מן לחץ כזה שסירב לעזוב, היה לי קשה לקום מהמיטה.

 

אבל איכשהו הכרחתי את עצמי לקום, ולהכין את כוס הקפה הראשון של הבוקר. זה לא עזר, בדרך כלל הקפה מקל על הכאב, אבל לא הבוקר. הבוקר הזה הכאב ראש הקים התנחלות, וסירב לעזוב גם משכך הכאבים לא עזר, הוא הוריד טיפה מהלחץ, אבל לא העלים את הכאב לגמרי. 

 

כבר שנים שאני סובלת מכאבי ראש,ושנים שאני מתלוננת על כאבי ראש, אבל לא ממש עשיתי עם זה משהו. אומנם לפני כמה חודשים הלכתי לנויורולוגית  היא עשתה לי בדיקות יציבות, רפלקס וכו', ורשמה לי תרופה לעשרה ימים שלא דגדגה לי אפילו. ומאז לא חזרתי. אבל זאת כבר אשמתי. 

 

מניסיון עבר, כשאני רואה שאני לא מצליחה להוציא פתרון מרופאים אני פשוט מפסיקה ללכת אליהם ונשארת להתמודד עם הכאב בכוחות עצמי, אבל היום לאחר שכבר ממש לא יכולתי לסבול יותר, והבנתי שגם לא מגיע לי לסבול, החלטתי להתחיל להילחם.

 

משהו בי אמר לי שמגיע לי יחס קצת יותר טוב מעצמי, שרק בגלל שבעבר רופאים ועוד כמה אנשים בחיי לא לקחו את התלונות שלי ברצינות, לא אומר שאני צריכה להמשיך את המסורת. 

 

בעבר הרחוק כשהייתי מתלוננת על כאבים, הרופאים היו מנפנפים אותי בתשובות מתחמקות כאלה של "אין לך שום דבר" הכל בסדר" אם אנחנו לא מוצאים משהו, אז כנראה שאין לך כלום" (לא שהם חיפשו אבל זה כבר סיפור אחר) למרות שסבלתי מכאבים, הפסקתי ללכת ולהתלונן, ופשוט חייתי עם הכאב לבד ובשקט, העיקר שלא יגידו שאני סתם ממציאה, רק כדי שלא אקבל שוב את היחס המזלזל הזה. וככה במשך השנים התרגלתי פשוט "לסבול בשקט" מקסימום לקחת איזה כדור ולנוח..ולנוח..ולנוח... 

 

אבל די! כמה אפשר לנוח ולחכות שהפתרון יגיע משמיים? אז היום שוב הזמנתי תורים לכל הרופאים שעוד לא מצאו לי פתרון, ואני לא מתכוונת לשחרר אותם עד שימצאו לי מנוחה.

 

אעשה כל מה שצריך העיקר להחזיר לעצמי או לרכוש לעצמי איכות חיים.

 

היום החלטתי להיות האימא של עצמי, החלטתי לקבל את כל ההחלטות הנכונות שהיו אמורות להתקבל בעבורי אז, כשהייתי צריכה טיפול יותר מסור, הגיע הזמן לשבור את המסורת המפגרת הזאת של לקבל כל מה הרופאים אומרים. הם הרי לא יכולים להחליט בשבילי ש"אין לי כלום" עד כמה שאני יודעת, כלום לא כואב.

 

מקווה שגם אתם תלמדו מזה משהו, אם משהו מציק לכם, ועדיין לא מצאו לכם פיתרון, אל תוותרו. אף רופא שיהיה הכי מומחה בעולם, לא יכול להגיד לכם שאין לכם כלום, אם זה כואב.  

 

בהצלחה לכולנו ורק בריאות :) 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

נכתב על ידי madmaya , 14/2/2014 14:30  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט




2,005

© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לmadmaya אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על madmaya ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)