מאיה מתעצבנת

כי אם היה אפשר, מבחינתי חצי מדינה הייתה בקלבוש! כבר אמר לי פעם איזה צייר אחד במדרחוב של אילת "את חשדנית את"-אף  פעם  לא הבנתי למה אנשים משתמשים בדאבל וורדס במשפט קצר, כנראה כדי שלא נתבלבל ונבין במי מדובר, בתחילת המשפט ובסופו. 

אומנם לא אהבתי את צורת הדיבור שלו, כאילו שלהיות חשדנית זה דבר לא טוב או תכונה לא מושכת. אבל למרות צורת הביטוי שלו, הוא לא טעה. אני חשדנית. לא סומכת על אף אחד, מבחינתי כולם אשמים עד אשר תוכח חפותם. 

אין מה לעשות אני דוגלת במוטו שלי-"עדיף להיזהר מאשר להצטער". אנחנו אף פעם לא יודעים במאת האחוזים מי האדם שעומד מולנו, ולכן יש לנקוט אמצעי זהירות, לבחון אותו רבות, עד שנרגיש ש"הוא בסדר הוא". 

ולמה אני מספרת לכם את זה?

השבוע ישבתי בתחנת אוטובוס וחיכיתי לאוטובוס שאיחר ב7 דקות, או הקדים ב7 דקות, תלוי אם אתם אופטימים או פסימיים, נכון לאותו יום :) הגעתי לתחנה ראשונה וכשתי דקות אחריי הגיעה בחורה צעירה וחייכנית ועמה ילדה קטנה בת ארבע.

 אני מניחה שזאת הייתה הבת שלה. מיד כשהגיעה שאלה שאלות קצרות,כאלה ששואלים בכל תחנת אוטובוס בכל העולם, "האם האוטובוס הגיע"? ותמיד הוא מאחר וכאלה" אני כמובן הייתי חייבת להתחכם ולומר שזה "חוק מרפי" (כולם צריכים לדעת שאני יודעת מה זה חוק מרפי) חיכינו יחד אולי 10 דק' עד שהאוטובוס הגיע.ובינתיים הבחורה החייכנית לא הפסיקה לחייך אליי בכל פעם שעינינו נפגשו, תרגיעו, זה לא בקטע רומנטי. אנשים יכולים להיות נחמדים אחד לשני בלי כוונות רומנטיות. 

השעה הייתה קרוב ל16:30-הזמן שבו ילדים קטנים חוזרים מהגן, נהג הסעות ילדים בערך בסוף שנות הארבעים לחייו עצר את רכבו לפני הכיכר בצד הנגדי של הכביש,למשך אולי חמש השניות הכי מבעיתות שחוויתי, בזמן שחיכה לתורו להמשיך לנסוע הוא נעץ עיניים בילדה הקטנה שישבה לידי בתחנה ועל פרצופו המכוער מבט סוטה וחיוך זדוני. אם רק יכולתי לתאר לכם איך הלב שלי רעד באותו רגע. זה היה מבחיל ממש. 

תאמינו לי אי אפשר היה לטעות במבט הזה. זה לא היה מבט של "אוי איזה ילדה חמודה" זה היה פשוט מבט של סוטה,  שלדעתי האם ובתה לא שמו לב אליו בכלל. אולי בגלל זה הוא הרשה לעצמו להסתכל עליה כך. וגם אם היא הייתה רואה, מה כבר יכלה לעשות כנגד מבט? הרי ללכת לכלא על מבט סוטה, אי אפשר, וחבל.  

וכמובן שמיד הדאיג אותי שמאחוריו ישבו כמה ילדים קטנים, שהוא אחראי על להביא אותם הבייתה בשלום.

בטח לכולם קרו רגעים כאלה של חוסר אונים, שאתם יודעים שהרגע קרה משהו שהוא לא בסדר, ולא צריך לקרות, אבל אין לכם מה לעשות כנגד זה. מה הייתי אמורה לעשות, להתקשר למשטרה ולספר להם שראיתי נהג הסעות ילדים שמבחינתי חשוד בפדופיליה?? 

הרי הם יצחקו לי בפנים.

אני יכולה רק להתפלל ולקוות שכל הסוטים האלה יתפסו לפני שיגרמו נזק משמעותי.   ובכלל לדעתי הם  ממש לא מטופלים כמו שצריך,  כי הרי פדופיליה היא מחלת נפש מסוכנת ביותר ולא מטופלת כלל. הרי ידוע שלפדופילים יש זריקה מיוחדת שאפשר לתת כדי להוריד להם את החשק המיני אבל מה הקטע?

הם צריכים להסכים! לקבל את הטיפול,כי הרי צריכים להתחשב בדעתם, כי הרי בסך הכל גם הם בני אדם  (יאמרו יפי הנפש.) 

אז לא! הם לא בני אדם! הם מפלצות בדמות אדם שלדעתי לא פחות גרועים מרוצחים סדרתיים.  למה שואלים אותם בכלל? הרי בוודאי שהם לא יסכימו , כי הם רוצים להמשיך ולפגוע בילדים! אכפת להם מתוצאות מעשיהם? אכפת להם שאחר כך ילד או ילדה שנפגעו מחולי הנפש האלה יצטרכו להתמודד עם בעיות פסיכולוגיות עמוקות למשך כנראה שארית חייהם? (אם לא יטופלו כמו שצריך)  לא הגיע הזמן לחוקק חוקים שיגנו על ילדים ולא על פושעים? 

אנשים כאלה צריכים לשבת בכלא עד סוף חייהם, ואם הם רוצים לצאת, רק עם הזריקה המיוחדת, לא מוכנים לקבל טיפול? תתרחקו משאר הציבור, ושבו בכלא. למה  ילדים חפים מפשע צריכים להיפגע רק כי לך יש זכויות מטומטמות ומיותרות? 

אומנם המקרה הזה קרה כבר לפני כמה ימים, אבל המבט הסוטה של אותו נהג מסרב להרפות,כי הוא הזכיר לי תופעה חולנית שמסרבת לחלוף מן העולם. שם בארצות הברית, יש חוקים ברורים ליצורים החולים האלה, כאשר פדופיל יוצא מהכלא לאחר שריצה את עונשו על הריסת חיי ילדים תמימים, הוא חייב לדווח לרשויות היכן הוא גר, ולוודא שהוא לא גר קרוב למקום שיש בו ילדים, לא ליד בית ספר או גן, אתם חושבים שבארץ יש לחולים האלה חובת דיווח? האמת היא שלא ביררתי, אבל מה הסיכויים שכן? 

בקיצור אנשים, שמרו על עצמכם מאנשים רעים, לצערי יש הרבה כאלה, וסמכו על תחושת הבטן שלכם, אם מישהו לא נראה לכם, התרחקו, לא שווה לסכן את החיים כי "לא נעים" או כי זה "לא מנומס". 

שיהיה שבוע טוב, מלא באנשים טובים ולא מסוכנים :) 

נ.ב

אשמח לתגובות-מכל סוג :)