שנתיים עברו מאז שכתבתי פעם אחרונה.
שנתיים עברו מאז אותו יום בו עמדתי בהלוויה ויריתי באוויר
שנתיים עברו מאז השחרור
שנתיים עברו מאז שהשתמשתי בבלוג הזה.
שנתיים....
אז מה עבר עלי בשנתיים האחרונות, אתם שואלים? אילו הייתם שואלים אותי את השאלה הזו לפני שבוע, הייתי אולי אומר לא הרבה. לא הרבה השתנה... הרי מה כבר עשיתי בשנתיים האחרונות מאז שהשתחררתי? התחלתי לעבוד בחנות אנדרדוג, שם הרווחתי בממוצע 5000 שקל בחודש, ובלי סיבה ידועה, הצלחתי גם להוציא אותם כל חודש, בלי לחסוך כמעט כלום. לא למדתי כלום, לא הסכלתי, לא החכמתי.. שנתיים זה חצי תואר, ובכל זאת, בשנתיים האלה לא עשיתי שום דבר מיוחד. כן, עברתי דירה, לגור לבד, עם חבר טוב, שאיכשהו הצליח להתרחק ממני, אפילו שגרנו תחת אותה קורת גג. כן, הכרתי אנשים חדשים, חברים חדשים, וגם אפילו חידשתי קשרים עם חברים ישנים, שגם את הקשר הנ"ל הספקתי לשרוף. טסתי לגרמניה פעמיים, פעם ראשונה לטיול, בפעם השניה לוואקן,שתיתי הרבה בירה, אכלתי הרבה ג'אנק, עליתי כמה קילוגרמים, טסתי גם לשוויץ, הייתי בהופעה של אייסד ארת'. הייתי גם בהופעה של איילסטורם, הייתי בהופעה של מיידן, אבל לא באמת עשיתי שום דבר חשוב עם עצמי. השינוי היחידי שיש בי מאז השחרור זה שארך לי השיער. אני יודע, בארץ בד"כ לוקחים את הזמן עד שמתחילים ללמוד, יש לי חברים בני 25 שעדיין לא לומדים כלום.. אבל אני מרגיש כאילו אני נמצא באותו מקום שהייתי ביום שבו השתחררתי. אפילו חברה לא הייתה לי בשנתיים האלה.
אז מה כן השתנה בשבוע האחרון שאני יכול להגיד שעשיתי? עברתי לגור בגרמניה. כן, זה הצעד הכי גדול בעצם שהצלחתי לעשות בשנתיים האחרונות לקראת ההתחלה של החיים שלי. עברתי לגור בגרמניה. ואני אפילו לא יודע גרמנית... באתי ללמוד כאן את השפה, ובעצם להתחיל אולי כאן את החיים. אולי, זאת מילת המפתח. הבעיה איתי שאני אפילו עדיין לא יודע מה אני רוצה מעצמי. עדיין לא יודע מה אני רוצה לעשות, איפה אני רוצה ליהיות בעוד 5 שנים.. אז בנתיים אני אומר לעצמי "אני אגור בגרמניה שנה.. אלמד את השפה, ואז אחליט. או שאחזור לארץ ואתחיל ללמוד, או שאתחיל ללמוד פה, או שאלמד עוד שפה, יפנית למשל" אין לי שום משיכה לכלום, אני לא רואה את עצמי לומד שום דבר. אפילו קולנוע זו ברירת מחדל שאני לא יודע בכלל אם אני רוצה ללמוד.. אני פשוט אומר שאני כנראה אלמד קולנוע בגרמניה, כי כנראה זה הדבר שמתאים לי. הלוואי והייתי יודע מה לעשות עם עצמי. יש אנשים שכבר כשהם יוצאים מהצבא הם יודעים מה הם רוצים לעשות. משום מה, בשבילי זה קצת יותר מסובך. אז נראה. אז נחיה פה בגרמניה שנה, נקווה להשיג חברה, נקווה להשיג קצת כסף, נקווה לעשות משהו עם עצמי, ונראה.. אולי עוד שנה בידיוק, כשיהיה 3 שנים לשחרור שלי, אני אכתוב פוסט שונה לגמרי.. פוסט שאומר עד כמה השתניתי, עד כמה עשיתי עם עצמי משהו.. מי יודע. לפעמים אני מסתכל אחורה בבלוג, לראות איך הייתי כשהייתי צעיר יותר. זה די יפה לראות איך התפתחתי עם השנים, בצורת הכתיבה,התבגרתי. אבל לצערי.. עדיין לא הצלחתי לעשות עם עצמי שום דבר.
למען האמת, אני לא יודע בכלל למה אני כותב את זה.. אני לא יודע אם אני רוצה לפרסם את זה... אולי אני בכלל אפתח את הבלוג מחדש, ואכתוב על הדברים שקורים לי פה בגרמניה. כל הבלוגים בצד ימין של הבלוג שלי כבר נסגרו, אולי חוץ מאחד, שאני עדיין משתדל לקרוא בו פעם בחודשיים ככה. מה בכלל השתנה כאן בבלוגספירה? אוקי, יש אפשרות לאחד את הבלוג עם פייסבוק, מה עוד? שנתיים וגם פה אין שינוי? אז העמוד הראשי השתנה קצת, זה לא נחשב... טוב, אולי אני לא היחיד שעדיין עומד במקום. אולי בכלל זה דבר טוב...
בכל מקרה, אני לא יודע. אני לא חושב שבכלל יש פה עוד מישהו שקורא את היומן הטיפשי והחופר הזה שלי.. ואם לא.. למי אכפת? אני גם ככה כותב את זה בשבילי. תמיד זה היה בשבילי. רק בשבילי.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: