| 2/2008
אז ככה
באמת שהרבה זמן לא כתבתי, ובאמת שהרבה זמן לא הייתי בסביבה אבל לאחר 4 או 5 שנים של הבלוג.. למי כבר יש כוח?
כבר לא קוראים לי יותר דברים מעניינים, סיפורים מצחיקים והגיגים משעשעים.
אני חייל משועמם ומשעמם בלי יותר מדי מה לעשות.
אז מה בעצם חדש?
בסביבות נובמבר או דצמבר התחלתי תפקיד חדש בצבא. לאחר שנה שלמה עם יהודה, הוא סוף סוף שיחרר אותי. בסיום המחזור הראשון שלו בתור מג"ד בבה"ד 1 הוא נתן לי ללכת. העניק לי את הסמל, ושיחרר אותי מהעבדות לה הייתי נתון עד היום. אילו הייתי נשאר בבה"ד אחד, אז הייתי רואה שתי בחורות שאני מכיר במחזורים שבאו לאחר שהלכתי.. אבל לא נורא.
הגעתי בידיוק למקום שאותו רציתי. תמיכה טכנית של תוכנות שלישותיות. (בימס/תיק אישי/קיוסק מידע אישי/עמי"ת) למי שמכיר. הסיבה העיקרית שבגללה רציתי להגיע לשם היא שהייתי אמור לסיים כל יום את העבודה בשעה 4 חוץ מיום אחד שבו השעה היא 6. אבל לצערי, כשהגעתי הורידו לנו את המשמרות שהיו, ועכשיו כל מרכז התמיכה נמצא מ8 עד 5וחצי כל יום.
אני מאוד אוהב את התפקיד. יוצא לי לדבר עם הרבה אנשים, ולעזור. כבר המפקדת שלי מאוד מחבבת אותי, ולדעתי בקרוב אני אמונה לע. מפקד, וכשהמפקדת תשחרר (אפריל) אני אהיה ראש הצוות. זה מאוד מחמיא (במיוחד שיהודה אמר, שאף אחד לא יעריך אותי כמו שהוא מעריך) וזה באמת כיף לשמוע שהאנשים שאני מטפל בהם מרוצים. אמנם העבודה הזו היא לא קלה.. כי אנשים (במיוחד חיילים) הם עם קשה, אבל אני שמח לעשות את העבודה הזאת. ושמח שהגעתי לשם. (בסך הכל.. לפעמים יש קטעים מעאפנים ולפעמים קשה אבל עדיין..)
אמיר הוא זה שהביא אותי לשם, ואנחנו שם ביחד ומאוד משעשע ונחמד.
התחלתי ללכת בצורה מסודרת (יחסית) לחדר כושר. אני מקווה שזה ישפיע ויעשה טוב, ושאני לא עושה את זה לחינם...
בידיוק עוד שבוע, אני בן 21. וככל שהתאריך הזה מתקרב, ככה אני מרגיש יותר צעיר. (זאת אומרת.. חוזר לימי הילדות שלי) כל שנה זה ככה.. אני לא יודע למה. אני מתחיל להתנהג כמו ילד בן 4 שוב.
לאחר שהמחשב שלי שווק חיים, קניתי מחשב חדש. אדום, סקסי,ופשוט אחד המחשבים היותר טובים היום. הוא פשוט פנטסטי.
בנתיים הרצתי עליו את גירס אוף וור, ביושוק,קול אוף דיוטי 4, אנריל טורנמנט 3 וכולם עובדים פשוט מעולה. ואילו משחקים נהדרים הם. כל אחד ואחד מהם.
בקרוב יוצא למחשב גם דוויל מיי קריי 4 (משוש חיי) ואססינס קריד שהם פשוט משחקים מעולים, שאני כבר לא יכול לחכות לראות אותם רצים על המחשב הזה.
אני עוד צריך לשפצר אותו קצת. יש בו שני מאווררים עם אורות ירוקכחולאדום, ואני רוצה להחליף את המאוורים למאווררים בצבע אדום (כמו המארז) ולקנות עוד מאוורר גדול בצבע כחול.
אני לא בטוח אם כתבתי את זה, אבל עברתי דירה, מתישהו באיזור ספטמבר. די דומה לדירה הקודמת, רק בקומה הראשונה במקום הקומה ה16.
התחלתי שיעורי גיטרה. בנתיים זה סבבה לגמרי. גם פינקתי את עצמי לכבוד היומולדת בקצת שטויות לגיטרה שלי ב430 שקלים. כמו תיק לגיטרה, וסטנד ורצועה יפה (וממש מגניבה). כרגע וויסולי עומדת לה מחוברת למגבר בפינת החדר, ומחכה שאני אנגן עליה. אבל מאוחר כבר.. טוב, נראה.
אמממ.. מה עוד?
זהו, נראה לי. עם הבחורות עוד אין כל כך מזל.
יש פה ושם דיבורים, ואפילו הייתה איזו אחת או שתיים על הכוונת, אבל זה ירד לתימיון.
נמרוד עכשיו פחות או יותר בקשר עם מישהי שהיה לי משהו כלפיה. (לא משהו רציני, אבל עדיין)
הוא הכיר אותה דרכי. כמו שאת הבחורה שלפניה הוא הכיר דרכי.
זה די מעצבן אותי שהוא מצליח איפה שאני לא...
או יותר נכון.. אני לא יודע אם זה עצבים או קנאה. אבל בא לי לחנוק אותו כל פעם שאני שומע אותו מדבר על זה. אבל אני גם רוצה ליהיות מעודכן במה שקורה.
הוא ידע על מה שהיה לי כלפי מי שהוא איתה עכשיו.. אמנם לא יצא מזה כלום, אבל זה די לא נחמד מצידו שהוא הלך עליה בעצמו.
אמנם הוא שאל אותי אם זה מפריע לי ואמרתי לו שלא (אפילו שזה כן) אבל גם אם הייתי אומר את האמת, זה לא היה משנה שום דבר. הוא לא מתחשב.
הוא ניהיה קצת פוץ בזמן האחרון. וכל פעם שאני מנסה להגיד לו משהו על זה, הוא מתחיל להתגונן ולהגיד "מה? אתה רוצה לגרום לי רגשות אשמה כל הזמן?"
אני לא יודע איך חבר הכי טוב אמור להתנהג, אבל אני יודע שאני לעולם לא הייתי שם את הצרכים שלי לפני הצרכים שלו. במיוחד שזה נוגע לבחורות.
כשהוא היה צריך שאקח אותו לחצרים (ליד באר שבע) ולירושלים בשביל שהוא יראה איזו מישהי, עשיתי את זה. אבל כשביקשתי ממנו לבוא איתי לאנשהו, הוא היה עסוק מדי בשבילי. (כמובן שהיתה לו איזו בחורה אחת שהוא רצה ליהיות איתה)
זה מעצבן אותי. כשניסיתי להגיד לו משהו על זה, הוא אמר שהוא ממש מעריך אותי על מה שעשיתי בשבילו, ושאני מניאק על זה שאני לוקח את זה ומורח לו בפרצוף.
אני מרגיש כאילו הוא עושה לי טובה בכלל שהוא נפגש איתי, או מדבר איתי. הוא אומר לי ששבוע הבא בטוח נתראה, ושהוא משריין את עצמו לבוא לת"א שבוע הבא.
וואי.. באמת תודה שאתה משריין את עצמך לבוא לת"א ביום ההולדת שלי. באמת נחמד מצדך.
טוב. נראה לי שחפרתי יותר מדי.
תודה רבה על ההקשבה.
אהה כן.. שמתי לב שכולם עכשיו מקבלים את הפרו.
אז אני אהיה נונ-קונפורמיסט, ולא אשתמש בהטבות של הפרוP:
מוהאהא.
עד הפוסט הבא,
שבת שלום, ושבוע טוב לכולם.
אוהד.
| |
| |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: