Don't need help

חרא סופ"ש. כמו כל סופ"ש.. מה חדש..

למה ציפיתי? ממי ציפיתי? מעצמי? מהמחלה? 

אני שונאת את עצמי כל כך כל כך חזק. מתה לבלוע קופסאות של כדורים ולהשים להכל סוף.

בכל אופן, סופ"ש מלא באוכל מגעיל ומשמין, אחר כך כמובן משלשלים שגמרו לי כבר את הבטן

והפכו את המעיים שלי למכונה מקולקלת וחלודה.

אין לי כוח כבר. באמת.. אני שבורה נפשית ופיזית..

אבל אני לא אוותר! אני לא אחת שמוותרת!

כבר הייתי שם, הייתי במשקל כל כך נמוך

והוא מחכה לי, באותו המקום, הוא לא זז, זו אני שמתרחקת.

ואני אגיע אליו, אני אגע בו..

השבוע התחלה חדשה, כן, שוב. לא אכפת לי.

אני אנסה ואנסה ואנסה.. גם אם כל החיים אנסה!!!

זה הגורל שלי. זה מה יש. ועם זה ננצח.

שבוע טוב.

הלוואי.