הוא תמיד היה שם..
מאז שאני זוכרת את עצמי..
נוכחותו גדלה איתי ועברה איתי את כל שלבי ההתבגרות המהירים שלי..
אני מאמינה שהוא גר ביער גם בתקופת חיי הוריי,קצת קשה לדעת-
בהתחשב בעובדה שאמא שלי מצאה את סופה איתו ושאבא שלי נטש אותי לטובת השיכר בפונדק היחיד שבכפר.-
שם קבר חייו..
הוא תמיד נשאר שם ,עצי היער הסבוכים כמעלימים אותו מעינינו ..
צילו מאיים באופן תמידי על הכפר.
אגדות רבות סבבו סביבו,נוודים קוננו אלינו קינות אין ספור-אם הצליחו לשרוד על הכאב ,על הפחד ..על גורלנו הנורא ואיום-
כאילו לא ידענו זאת בעצמנו..
ולמרות שכביכול הוא לא פגע בנו הוא פגע בעצם קיומנו,
בחכמה רבה כל כך..כאילו מוריד מערך הנזק של דורות רבים מספור ..
וכל פעם שולד חדש מופיע הוא מביא איתו גם איזשהו פחד,צל מאיים..
סיכון-
להיות עוד אחד מהקורבנות שלו