We are mentally il,we are lairs-becase we make other people think that we are normal/

אני משתתפת עכשיו בעוד תחרות סיפורים..אבל הפעם היא קצת שונה-

מקבלים בסיס של דמות ובעזרת המשימות מפתחים אותה עד שכל המשתתפים

בתחרות יוצרים סוג של סיפור

בגלל שאני נרשמתי מאוחר אני הייתי מעורבת בבנית הבסיס של הדמות

בקצרה על הדמות שלי:

ג'ין,נכנסת לפנמייה,אוהבת לשיר-כשהיא שרה היא רגועה יותר,כותבת שירים,יש לה

תמיד כפפות אגרוף,סגורה ומופנמת-

זה בגדול...

משימה ראשונה:הכרת הדמות

אבא שנפל חלל במלחמה,אמא מתאבדת..

כל אלו הם סיפורי מסגת לעיתונים .

והכתבים-הם חוטפים אותם כאילו היו לחמניות חמות,כאילו לא היו

אלו סיפורי חיים כואבים,כאילו לא הייתה זאת אמת מרה -

כאילו לא היו פצע עמוק ומדמם .

הם מתנהגים אלייך כתינוקת ,כילדה קטנה ותמה שלא מבינה,

שלא יודעת את הסובב סביבה..

כאילו לא ידעתי שלעולם לא אפגוש עוד באבי..

כאילו לא בכיתי כשגררו אותי לבתי מחסה מאותו היום שאמא שלי החליטה

שהיא מעדיפה איחוד משותף עם אבי מאשר לטפל בביתה..

כאילו לא נשארתי מיותמת וחסרת כל.

והם אומרים לי להתנחם בעובדה שאני בולטת,שאני מושכת עיניים.

בשער הלהבה שלי ובעייני האיזמרגד הגדולות.

הם אומרים שיש סיכוי שבזכותם אולי יאמצו אותי .

אבל זה לא עוזר,זה רק מחפה על השתיקה העקשנית שלי ועל הסתגרותי מהעולם.

כי אבא שנפל חלל במלחמהואמא שמתאבדת הם רק סיפורי מסגרת..

מסגרת לחיים ארוכים ומייגעים שנדמים כאילו לא יגמרו לעולם.

משימה שנייה:הדרך לפנימייה

המונית הלבנה נראת כלא קשורה לרקע הנוף המדברי והנידח.הנהג סוטה מעט ימינה,

ראשי נחבט קלות בשמשת הזכוכית העבה..

ואז אני רואה אותה,את פנימיית הנוער.קירות האבן שלה בולטים בקדרותם האפורה

ומין עננה שחורה מעיבה על השלט הגדול ''ברוכים הבאים'' ברוכים,אני מגחכת בלעג מר..

למי הם קוראים ברוכים ?לנערי פשע צעירים?לחסרי חיים,לחסרי תכלית?..

נהג המונית עוצר ואני מושיטה לו ביד רפה את שטרות הכסף האחדים שהעובדת הסוציאלית

הפקידה בידי.

הוא מסתובב והולך ועננת העשן הסמיך גורמת לי למחנק ,ולא רק היא,התחושה-שהינה

,עוד התחלה חדשה,עוד מבנה שמעתה אקרא לו ''בית'' ..ההרגשה מהמהמת אותי..

אני מסתכלת על הפנימייה בעיניים למודות חיים על המבנה..

עוד מקום אגור סודות שיצפון בתוכו אותי-

חידה ארוכת שנים שאיש עדיים לא פתר..

ואיש לא יפתור.

************************************