היי, אני יודעת שלא העלתי פוסט שואה, סורי .אני כותבת עכשיו קטע על השואה ,הרעיון שלו צץ לי בין הפסקת בכי לבכי..
(מפחיד לדעת שעד כמה שהסרטים שיצאו בעקבות השאה מזעזעים היא הייתה פי 13213216574651231567984511
יותר מזעזעת...)(ואפילו יותר).
אוקי,אז אני אעלה את הקטע מתישהו שאני אגמור אותו.
למי שרוצה זה בדיוק הזמן להגיב על הקטע לתחרות שהיה לפני כמה עדכונים,הנושא שלו בדיוק מתקשר לשואה...
רציתי להעלות קטע מתוך ספר שקראתי - הכוכבים אינם עוצמים עין -
ממולץ לאוהבי כתיבה כבדה (לפחות המהדורה אותה אני קראתי).
ספר מאוד מאוד חזק ועמוק!
אז היה הוא -
הרופא הזדקף במקומו באחת ונראה פגוע .הוא קם והחל לצעוד הלוך ושוב.
''המין האנושי נושא בחובו את חיידק השמדתו ,
בשונה מבעלי חיים שמחזור חייהם נקבע מראש על פי כללים ייחודיים לכל אחד ואחד מהם .
ההכרה והמוות קשורים קשר הדוק,קפיטן.
ההכרה בחיים קשורה בקשר הדוק להכרה במוות .
על המוות להיות מועיל ורב הוד ,ואל לנו להיות עוד כמו בהמה מיועדת לשחיטה כפי שהיינו,אנחנו
הגרמנים ב 1914. שאלת ההשמדה אינה מעניינת כשלעצמה שכן כפי שכבר אמרתי ,היא חלק בלתי נפרד
מהווייתנו. השאלה האמיתית היחידה היא כיצד להפוך את ההשמדה למועילה ''
''וזה מה שעשיתם?''
''לנו לפחות הייתה מטרה''
*****
הייתי פשוט חייבת להעלות את הקטע הזה,בין הקטעים החזקים בספר.
אני לא אנסה להסביר אותו או משהו כזה כי זה יהרוס,פשוט יהרוס דבר כזה עצומתי ונוראי ומפחיד.
עוד משהו פחות חזק (בשבילי) אבל נורא משמעותי שראיתי -
***
''מה רואים למעלה ?''
''מיליוני כוכבים ,כל אחד יותר מת מהאחר .ונראה כאילו הם מחכים שהכוכב שלנו יצטרף אליהם ,
לקונצרט הענקי של דממת גרמי השמיים .הפעם התקרבנו לזה כהוגן ''
הובר כחכח בגרונו .הוא משך בכתפיו הרחבות ובקול עדין ובלתי שגרתי אמר ''אתה מאמין באלוהים ,המפקד ''.
לואיר הביט בו בהפתעה ,חשב לרגע וענה ''מספיק כדי לתהות על קיומו ''.
***
אני לא יודעת אם זה נגע בכם כמו שבי ,אני מקווה.
שבת שלום
בבלוג זה
בכל הבלוגים
