הכל מתחיל לקבל צורה עכשיו. החיים שלי. הגבולות שלי. הניסיון שלי.
הדרך לפניי מעוותת, אני יכולה לפרוח, ולהיות מאושרת, או לטבוע, ולשקוע.
הכל תלוי במי איתי. ובמיוחד בידיעה שמה שאני עושה זה בלב שלם בלבד.
כל עוד אני לא אפשל ואגיד דברים או אעשה דברים שהם בהחלט לא במקום.
הכי חשוב, לא לנטוש את המורשת שלי, לא משנה באיזה מחיר.
הדברים הקטנים שישמרו עלי בחיים..
למרות שאולי לפעמים יותר מידי אמת פירושה יותר מידי דאגה.
צריך לדעת למתן בין כל אלה.
ולהצליח לעמוד כבר בדרישות של עצמי!@$!$!@#@!$%#%@$^%1$#23