לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

מחפשת האמת


המסע של החיים הוא ארוך ומלא כאב,צער,ואכזבה. כל מה שצריך זה להסתכל למעלה.

Avatarכינוי: 

בת: 31

Skype:  SamWalker.14 





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    יוני 2014    >>
אבגדהוש
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
2930     

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
6/2014

זאת דרך החיים


החלטתי לנסות לברר על השורשים של משפחתי אי שם במעמקי ליטא. לא מאמינה שאני אמצא משהו מועיל.. אבל בנתיים אני נותנת לעצמי להתאבל על אדם שהיה יקר לי. בנסיעות. בעבודה. לפני השינה.. כמובן, האדם הזה איננו מת. הוא כיבד את ההחלטה של הוריי, ושמר ממני מרחק עצום כאוקיינוס. אני עדיין תוהה עמוק בתוכי, כמה הכל היה נראה שונה אם לא הייתי מנהלת את המאבק נגדם לבדי. הפסדתי, כמובן. את היחס הטוב של הוריי, שחזר אחרי מספר חודשים, והפסדתי גם את אהבתי היחידה.. אני לא אשכח את כל החלומות שהיו לי עליו. איך שרצתי לזרועותיו, והכל היה נראה לא רלוונטי לפתע. איך שסימסנו נסיעה שלמה, ומזה חצי שנה שהחיוך שלבשתי לא היה מסכה, הוא היה אמיתי, מכל הלב.. אבל זאת הייתה אשלייה, כי לאחר מכן זה נפסק שוב.. לולא הייתי מודעת לעובדה שהידיד שלי היה מעורב בהלשנה להורים שלי לכאורה.. אולי הכל היה אחרת.. אבל מנקודה כזאת או אחרת, קשה לי לשנוא אדם שהחיבור אליו גדול.. אבל בגדתי באהבתי, איתו. אז לפעמים האופציה על השבת התקווה לזוגיות שאיננה, עדיין עומדת על הפרק...
נכתב על ידי , 29/6/2014 17:24  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



זהות אמיתית בסימן שאלה


כבר שנים שאני לא יודעת אם זאת הזיקה לתרבות שאינני מבינה או שזה משהו שטמון עמוק עמוק בתוכי.. אין לי למי לפנות בשאלות, ואני יודעת שלא משנה מה אני אגיד, וכבר ניסיתי, אנשים סביבי ממשיכים לדחות את מה שאני מרגישה.. זה לא עוזר הרבה לדעת שסביבי קיימים עוד הרבה אנשים כמותי, אבל אני נלחמת בתוכי ויודעת שאני כן שונה מהם, כי זה יותר מאמונה.. זה משהו שאני מרגישה עמוק עמוק בתוכי, שרשרת של אירועים שקורים, למרות שלפעמים אני מרגישה מבויישת כשאני מסתכלת על עצמי במראה ואומרת לעצמי שאני טיפשה. כי אני אפילו לא דומה להם. אבל זה בוער בתוכי.. ואני לא אכנע עד שאני אקבל את התשובה שאני מחפשת.. גם אם זה יקח לי עשרות, על גבי עשרות שנים..
נכתב על ידי , 27/6/2014 23:56  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



עבודה זה באסה.


עבודה חדשה.. כבר חודשיים שם.. 

והכי מצחיק, שיצא לי להוסיף לסקייפ את החבר של החברה שלי משם.

עולם כה קטן. כל פעם שיש מישהי שאני ממש מתחברת אליה, היא נעלמת. זה לא הוגן!

נמ, רבתי עם החבר שלי כי מסתבר שהוא נעץ לי סכין בגב וגיליתי את זה מאמא שלי. 

אבל מה שקרה זה שרציתי להיפגש לדבר איתו בשביל לסיים את זה יפה.

הוא הביא לי שוקולדים ודובי קטן כי הוא כבר הביא לי דובי גדול פעם,

ולא יכולתי להגיד לא.

אז אני מקווה שהעניינים ביננו יסתדרו, אם כי לפעמים אין לי כוח לזה..

ואפשר להגיד באופן רשמי שהתגברתי על העבר. הוא עדיין קצת מעיק,

הרבה צלקות נשארו.

אבל.. כל החיים שלי הייתי לבד. מספיק. הגיע הזמן

שגם לי יהיו חיים - שאת לא נמצאת בהם.

למה?

את לא שווה שאני ארדוף אחרייך ככה, ואת לא תירקי אפילו לכיוון שלי.

אז... זהו.

ממשיכים הלאה.

מי רוצה להיות חברה שלי?פרח

(כן כן, זה נשמע פתטי. אני יודעת. אשמתי? דילגתי על האופציה להכיר חברים כל החיים בגללה!)

נכתב על ידי , 10/6/2014 18:54  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 






© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לכוכב זוהר אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על כוכב זוהר ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)