הלילה הקדים את הצהריים בלא משים.

הסיפוק שאני מוצאת בינות העננים האפורים וטיפות הגשם העיקשות, רב ונרחב.

אושר אמיתי, חברים. אושר טרי, פריך, טעים.

אני אוהבת להיות לבד בחורף; אוהבת לבחור לבד, לחיות לבד. אוהבת לאהוב בלי מטרה.

טוב לי ככה; כל מחויבות נוספת - תבתר את חינניות קיומי.

נעים לי בין השמיכות, בבית שלי, בלי לטרוח. אמיתי לי, אני לי. שמחתי במיטבה בשעות חורפיות שכאלה, בהן אני בוחרת לבחור בשקט הקסום.

קל לנחש שאני מחוברת מאוד לתקופה הזאת בשנה. היא מביאה איתה סרגלים של שמחה ושלמות.

אני צריכה שתבינו שאני לא מסוגלת לקחת צעד קדימה.

אני צריכה להיות כאן עכשיו. שלי. איתי. 

מוצאת מנוחה, ומתמכרת.