"לשמש ולים, לאלוקים.

אפשר יהיה לערער על טיב ביצועיי בחיי היומיום, אבל לעולם לא ילקחו ממני הניסיונות הבלתי נדלים לשפר ולהשפיע.

אני מודעת לחדות, לכאב, לקונפליקטים ולבערה הפנימית שבי. אני מודעת לנפלאות סביבי, לניסים הקטנים ולהשגחה הפרטית.

יכול להיות שמהות חיי מסתכמת בהתחברות, שאינה מובנת מאליה, לאנשים שהטבע שלי לא היה עוצר להסתכל על השקיעה הזאת דרך עיניהם.

אני עומדת כאן עכשיו, בין כלום לכלום, שומעת את טיפות הגשם העקשניות ואת השאון סביבי. רחש הגלים ממלא אותי בדמעות שלא מצליחות להתכדרר החוצה. הלב שלי נמצא במקום שבו לא חשבתי שמסתובבים לבבות בשעה כל כך מאוחרת.

אולי הבנתי את הדברים הפוך, אולי הלכתי רחוק מידי. אולי אני לא בשבילו, אולי אני יותר מידי בשבילו. אולי הוא באמת אוהב ורוצה, ואני זו שמפריעה לזה להתעצם - עם כל החרדות האלה שתמיד הולכות לפניי.

אולי יום אחד הוא ישרוד אותי, ואותו, ויעמיד אותי על טעויותיי. אולי הוא יצביע עליי יום אחד ובאמת יבחר בי, על פני כל הצדדים האפלים של המטבע. אולי הוא יתקן בי את כל מה ששבור, ויאהב אותי כמו שאני צריכה שיאהבו, יחבק וישמור, יעריך וישתף. ישאר.

אני רוצה שישאר.

בימים האחרונים איבדתי כיוון. אני מרגישה בודדה כל כך, רחוקה כל כך. אני מאופקת ואסופה, בזמן שמתבשלים בי כאב אמיתי ואהבה גדולה גם יחד.

אני לומדת לראות דרך, אני לומדת להיות סבלנית, אני לומדת להתחזק גם כשלא מחזקים אותי, אני לומדת להרגיש.

לפעמים, הדרכים שלי להתקרב קצת מוזרות; אני מביעה ביקורת, אני מראה איפה כואב לי, אני מחפשת מילים נרדפות שיסבירו אותי כדי שלא יהיה מקום לטעויות. אולי הדרכים שלי קלוקלות, אולי הן מובילות לגהינום אדומה.

אולי אני צריכה ללמוד לשתוק, להמשיך לחייך, להתעלם מכל מה שלא מוצא חן בעיניי, ליצור לעצמי ראיה סלקטיבית שתעשה לי טוב. 

עכשיו, כשאני כאן, אני יודעת שלא יכולתי לפעול אחרת.

אם אנשים שסופגים ממני דאגה לצד הרהורים לא מצליחים לעכל את זה, זה אולי עשוי להסביר את זה שאני כל כך לבד, גם כשאני ביחד.

אני דורשת אהבה כשאני מתמהמהת עם שלי, ואני צריכה פתרונות כשאני לא מבהירה את שלי, וכשאני מתוסכלת, אני יוצרת מעגל קסמים מתיש ורע. אבל מהצד השני, אין אהבה גדולה משלי - כשהיא מגיעה אליי, ואין חיבור יותר עמוק משאני יכולה להרגיש - כשיש קרקע פוריה לזה, ובכלל, אני חושבת שמי שמצליח להפריד את השדים שמתחוללים אצלי מהאני שלי - עשוי להתאהב באמת.

ואמנם, מי שרואה אותי כמכלול של הרבה "לא" ומעט "כן", סביר שפספס את כל מהותי וקיומי.

אני יודעת. אני חייבת לבוא מאהבה. חייבת לעבוד עם עצמי על כל מה שסבוך, ולתת לעולם לצקת לתוכי רגשות זכים נטולי אימה ורעד.

אני יודעת. זה יקרה. זה כבר בדרך לקרות.

ובכל זאת, משום מה, אני עדיין מרגישה שלמרות הדיבורים מסביב, יש המון סיבות לקחת החלטה ולגלות אותי, לעזור לי להשיל מעליי משא כבד של שנים.

אני צריכה אנשים אמיצים סביבים, ללמוד מהם ולהתעודד באמצעותם, עד שזה יבוא לי בטבעי. עד שאהפוך לאדם שאוהב גם בלי לשאול שאלות קשות. פשוט אוהב, פשוט נשאר. חי.

עזרו לי לאהוב, תמיד רק התיימרתי לדעת, ועכשיו, עכשיו מונח הרבה על הכף.

שחררו ממני את הכעס והעונש, השרישו בי שלווה וחיבור.

מי יתן ויתמלאו המשאלות לטובה."

-

חורף אוהב וחמים לכולם.