נוסעים בחצות על גבי נופים סדוקים,

השמיים חושבים, מתפנקים, נשנקים,

שאריות חיי נאספות בין נתחי גורלי

והן קושרות אותי אל כל מה שהוא שלי.

אנחה ויאוש בני אולם ושמחות

ויש חלק ענקי שבי שאי אפשר לראות,

זה שלי, כן, שלי, קוצים בין פרחים,

פחדים ואהבות, תווים נינוחים,

רעידות על דפים חלקים, מתוקים,

וטיפות אחרונות של אנשים מחכים.

-

מילים מתארגנות.