אומרים שיש מכסה לכל סיר, רוכסן לכל שמלה וטבעת לכל אצבע - אבל אני מכירה מחבתות, שמלות עם גומי ואצבעות חשופות עדי עד.

-אלמונית.

הבעיה הגדולה, אם לא הגדולה ביותר, שיש לדתיה הלאומית המצויה - היא שממש מתחת לאף שלנו, מתגבשת לה "יהדות אופנתית" שהיא כאבן שואבת לבחורים דתיים רבים. "יהדות אופנתית" היא גרסת ה2.0 ל"יהדות השורשית", ויש בה מן הערבוב המוזר בין דת יהודית למאפיינים חילוניים בתיבול לגיטימציה ועלי דפנה.

הדתי ה"אפנתי" המצוי - הוא קצת סטראוטיפ, ולכן יעדיף את הבחורה שלו לא תימניה ולא מרוקאית. הוא ירצה שוחרת מותגים, שנועלת נעלי עקב כמו אישה אמיתית והכי חשוב - בחורה שמבינה שבחור חילוני זה לא קוף.

"קוף" - כך יגדיר הדתי ה"אפנתי" - הוא חיה עם פאות עד המותן, לבושת שחורים, המתנועעת בלא קשר לקצב המוזיקה, כאשר דומה שהיא מדברת לעצמה. ה"קוף", כך ימשיך הדתי ה"אפנתי", יורק על נשים, מקלל ביידיש וניתן לזיהוי ע"י טלאי כתום בתמונות בעיתונים.

הדתי ה"אפנתי" לא שומר נגיעה, כי הוא מאמין שהוא בשליטה מלאה כשהוא מנשק בחורה, וכן יש לו מן גישה מאוד מיוחדת בכל מה שקשור לפוליטיקה, יחסים בין נשים לגברים, "קופים" (או חרדים) ובעיקר - המון ביקורת על עולם רווי דתיות רגילות שעוד מעדיפות ללבוש חצאית צנועה על פני מכנס פדלפון שחזר לאפנה, נועלות נעלי סירה, מתפללות לבורא ובאמת מאמינות שהן תמצאנה גבר שלא יבהל כשהוא יראה את הילד של חברה שלהן שוכב בעגלה בחתונה של חברה אחרת.

לדתי ה"אפנתי" יותר קל להעריך בחורה חילונית משכילה על פני דתיה לאומית משכילה. הוא עשוי לקפוץ למערכות יחסים מעורבות והוא בכלל לא מבין למה זאת בעיה. הוא חושב שההלכות הכתובות שייכות לתקופת בית שני, אבל היי, הוא מוכן להקריב פה. אז הוא יעשה מאמץ ויניח תפילין, כי זה מתחבר לו לשורשים שלו, ומאידך - הכיפה תהיה על הראש רק כשמדובר בצרכים ייעודיים.

בוגרות אולפנה שכמותי, היו בעבר הדבר הכי מבוקש בקרב דתיים צעירים שוחרי ציונות והשכלה. אולי זה עידן השפע, הגלובליזציה ומהפכות הידע - שפשוט בלבלו כמות גדולה של אנשים. וזה כואב.

הדתי ה"אפנתי" יחשוב פעמיים לפני שהוא נפגש עם בחורה שתוארה כ"מתוקה אמיתית, לומדת חינוך במכללת אורות", כי - 'מתוקה אמיתית' זה שם של עולה מאדיס אבבה (לא עלינו, כמובן), ועם 'מורה' לא ייצאו לו ילדים יפים. הוא ראה מה קרה לחבר שלו, יוסף בצלאל, שהתחתן עם דברת שם טוב. היא למדה חינוך והיסטוריה, ויצא לה ילד שדומה לאגריפס הראשון. ירחם השם. 

הדתי ה"אפנתי" יודע לדבר. הוא טוב בשיווק, בפוליטיקה, בפרשנות. בחור סובייקטיבי שמוכר 'אמת'. הוא הרי בעצם הבחור הכי סובייקטיבי אובייקטיבי בעולם. הוא אולי בוגר הסדר, הוא אולי שירת שלוש שנים ביחידה מובחרת בצבא, אבל הוא לא הבחור שיסתכל עלייך בדייט ויגיד לך - "אני אוהב את הצניעות שבך, את האור שקורן ממך, את האהבה והנתינה... את נשמעת לי מעניינת בטירוף...". הוא יסמס לחבר שלו, תוך כדי חיוך, שיתקשר קיבינימאט, כי היא הרגה אותו עם השאלות שלה על העבר והעתיד... ומה עם קצת הווה בבית הזה???

הכת החדשה של הדת האופנתית הולכת ומתפשטת. זו הרי כת שמציעה מצפון שקט (שמירת שבת וכשרות) לצד בחורות יפות שאין רק לראותן בלבד. זו כת שמצדיקה רווקות עד גיל מאוחר, עד אשר תמצא האחת - שהיא דתיה עם טאץ' של חילונית.

-

אני לא יודעת מתי "חתונה" הפכה להיות מילה גסה. אני לא יודעת איך כל בחורה שמדברת על זה נחשבת ל"לחוצה". אני לא יודעת איך כל העולם היפהפה הזה של שיתוף וזוגיות הפך לזירת מקח כל כך נלוזה. אני לא יודעת איך נעלמו כל הבחורים הדתיים הטובים, שלא מפחדים שהעצמאות שלהם תתערער אם הם ילכו בשביל האבנים הצהובות - עפ"י התורה והפוסקים. אני לא יודעת איך השאלה "אתה דתי?" הפכה להיות שאלה כל כך מסובכת. אני לא יודעת מתי הספיקה להתפתח פה כת שטחית כל כך, מינית כל כך, שטוענת שהדת שובניסטית, אבל מייצרת עוד ועוד כיווני חשיבה שובניסטים וסקסיסטיים הרבה יותר. הרבה הרבה יותר. אני לא יודעת מאיפה קמה ההנחה נשים שיוצאות כנגד ההתעסקות הקדחתנית בסממנים חיצוניים, עושות את זה כי הן בטח מכוערות.

פוסטים כאלה וכאלה - מעצבנים, כן. מאוד. הם מבטאים את הצד הזחוח והמבחיל של ה"דת". בלי לפגוע באף אחד.

אז קצת לפני שאתם מוכרים לי עבר של יחידה צבאית מובחרת נוסח יוצאי עדות "מה שבאפנה", תנו לי קצת תשובות פחות מורחות, מתפלספות ומתכתשות עם עצמן בנוגע לדת (ממש כמו שאתם דורשים מהמין הנשי...), לאלוהים ולעצמכם. אתם דתיים? איזה כיף. אתם דתיים בערך? כלומר, בין שתיים לארבע וכשאין בנות בסביבה? - מגניב. יש לי דתל"שית מה זה מגניבה להכיר לכם...