אני חושבת שמשהו התגבש, כן.

אולי בסמסטר הבא אהיה חכמה יותר, זהירה יותר. אולי אחריו אסע לאנשהו, אצלם את העולם.

יש משהו כל כך אמיתי בזמן הזה שאני מבלה לבד במחשבות. כל אדם צריך לעשות את חשבון הנפש שלו, וכנראה עכשיו זה הזמן שלי.

נשארו עבודות אחדות ומבחן אחד, וזה כאילו שהחיים שלי מתחילים לקבל צבע חי. הדם זורם בלחיים. 

אני אוהבת את הריח של הגשם ואת הצבע שהחדר שלי מקבל כשהשמש מחליטה לבצבץ. אני אוהבת את החדר המסודר הזה, ואת השמיכה עם הלבבות שמזכירה לי מַשהו ילדותי ואופטימי. אני אוהבת שאין טלפונים ואין מרדפים, וכל מיני אחיזות עיקשות מתחילות לשחרר.

אני לא יודעת איפה אהיה בקיץ הקרוב, אבל יש לי תחושה שמשהו טוב מחכה לי שם. כן.

רק עוד קצת סבלנות.