איזה לילה מוזר. 

-

בעוד הלילה מתמזר למולי, אני שומעת שנהוג לא להסתכל אל הירח.

ירח מדומה לאישה המתכנסת בצניעותה, מתכווצת ומרפה. 

במשך לילות שלמים הייתי שוכבת הפוך במיטתי ומביטה אל הירח שניבט מהחלון. בחושך זה היה נראה כמו לוויתן כועס או תוהה - לסירוגין.

הרגשתי ששוב המשמעות נלקחת מכפותיי. 

למה, למה צריך לאסור את הטבע על האדם? למה מנהיגים עצות כל כך משונות?

למה אי אפשר לשכב הפוך על המיטה ולדבר אל הלוויתן, קיבינימאט?

-

מחר אפגוש בשלושים אפרוחים (לא לשכוח שאפרוחים הם תרנגולות בהתהוות) קטנטנים שיוציאו לי את החשק, בפעם המי סופר, לייצר כמה כאלה בעצמי.

יש משהו נורא נחמד בלשמור על ילדים שהם לא שלך, כי הסבל מתגמד כשמגיעה השעה 16:30. אפשר להפסיק לחייך כמו אידיוט וללכת הביתה.

אני לא מכחישה שזה מעייף ומתיש, אבל ממליצה בחום להתנסות בזה מידי פעם.

פתאום שאלות שתמיד פחדנו לשאול - כמו: כמה ילדים נרצה? - מקבלות פרספקטיבה לגמרי אחרת. פתאום זה ברור. את רוצה ילדים בהשכרה, להחזרה עד 24 שעות.

-

מה זה לעזאזל יוריסטיקה? 

שמעתי על זה חצי מילה בשיעור, אבל, כמו שאתם מניחים, אני ממש לא יודעת מה החצי השני.