אדון נכבד משפשף את נעליו,
משרטט עקיצות במסווה.
הוא איש מרוצה, האדון הזה. הוא איש ששונא.
הוא אדם שתמיד מגדף ומעוות,
מתכנן ומכמת.
אדם של נייר בצבעים.
הוא מרוקן אליי מי תהום עם מי שפכים,
יריקות וליקוקים.
רצפה דביקה שמגעילה אותי.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
