הייתי צריכה לחיות על אי אחד שקט,

עם אנשים שקטים שחיים עם עצמם בשלום.

הייתי לומדת לאהוב קוקוס ונהנית מכל לגימה.

הייתי לומדת לאהוב פנים כהות משמש.

אווזים של בר שחולפים פה ושם.

הייתי צריכה לחיות על אי אחד של חירות,

אי של הרמוניה בלתי תלותית,

אי של חסד.

הייתי מביטה על הנשים הסוחבות מים על הראשים

ועל הגברים ממיסים את החיות.

הייתי לומדת לשחק בחץ וקשת,

לצוד חלומות של אנשים פשוטים כמו הטבע.

הייתי נשארת עם הרגליים על הקרקע,

חוצבת עוד ועוד קווים של ניסיון.

הייתי מתאהבת באיזו ציפור,

באיזה כריש,

באיזו לטאה. נמר. קנגורו.

ומשהו בתוך הלב שלי היה מתרחב

ונצבט.