אני מרימה את חתיכת הבד הזאת שמכסה אותי מאז הזיכרון הראשון שיש לי,

ומרגישה חלולה.

חלולה וטיפשית.

קורטוב של רעה.

לפחות נוראית.

חולפת בין מה שאסור לבין מה שאסור עוד יותר, ומניפה איזה

דגל.

מה כתוב עליו עכשיו,

מה כתוב עליי.

מה מתחולל בין השיגעון לכסילות, ובין הכסילות לטבע.

מה קורה בין

הרגליים שלי,

האצבעות,

המחשבות.

מה קורה בין מי שהייתי לבין

מי שאני עכשיו.

מי אהיה מחר. מי אהיה.

האישה החדשה הזאת שלא נוסעת לשום מקום,

שלא נשארת.

ילדה של אף אחד,

אישה של שם דבר.

של שום דבר.

רסיסים של הפלגות כשהשמש קופחת.

שלא תיפול לך שיערה מהראש,

שלא יפול לך חלום

ולא כביש

ולא בית,

שלא יתמוטטו ההרים,

הארמונות,

עצי זית.

שלא תסגרי את הדלת מוקדם,

שהחשכה לא תבער בך דם.

שתרגישי נקייה,

מרוצה,

מלאה.

שתנגסי בעולם

ובשאר האדם,

ותפרחי רחוק, למורת כולם.

-

הלוואי שהיית מאושר,

הלוואי שהיית גאה בי כל כך, עד שהחזה שלך היה

מתפוצץ.

הלוואי שהיית מחייך את החיוך הענק שלך -

בכל פעם שאני לידך,

בכל פעם שאני עושה בשבילך משהו,

בכל פעם שאני כל כך משתדלת.

הלוואי

וכל החומות בנינו היו נשברות,

הלוואי שהיינו יכולים לרקוד על השולחנות, על הגגות,

על החיים.

הלוואי שהיית מאושר.

הלוואי שיום אחד תהיה גאה בי כל כך, עד שהחזה שלך

יתפוצץ.

הלוואי שתחייך את החיוך הענק שלך 0-

בכל פעם שאעבור לידך,

בכל פעם שאעשה משהו בשבילך,

בכל פעם שכל כך אשתדל.

הלוואי

והחומות בנינו יפקעו,

ונרקוד על השולחן, על הגג,

על חיינו.

הלוואי שתהיה מאושר.

מנשקת אותך בקצה של האף,

של התנוך,

של העפעף, מנשקת בלחש

שמונים צעקות,

רוקמת איתך צלילים ולילות.

נושקת לאט לגבה של תודעה, נושקת

לחלומות הדשנים, נשיקה בלי סיבה.

מנשקת בלי שאף אחד יסתכל,

לנשק אותך מכאן זה כל כך

מתסכל.

קשה להתרגל.

מנגינה בלי מקור, מצייצת בינתיים.

השמיים שחורים כבר מאז הצהריים, ואני מסתובבת 

פה ושם, בלי

מצפן. בלי

פנס.

יש חיים שלמים שבוקעים מתוכי כשאני

נישאת לגרגר הבדידות הזה שנדחף לי לעין

ומעין חיי שגעת שכאלה שמתפתלים מולי בסלואו מושן.

עד שהשקט חוזר לתוך החלומות שלי,

אני כבר נרדמת.

הנשיקות האלה שמטפסות עליי בבוקר - 

כבר מזמן התגלו כתופעת טבע בלתי מתפשרת,

כוחה של הזייה.

רציתי לגרד את הפינות האדישות שפתאום נחשפו,

אבל לא מצאתי להן את סוף.

מרוטת כוחות,

נוצות של משאית,

ויושבת בשקט.