לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה



כינוי:  Manuella

גיל: 34

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    מרץ 2012    >>
אבגדהוש
    123
45678910
11121314151617
18192021222324
25262728293031

3/2012

יוריסטיקה


איזה לילה מוזר. 

-

 

בעוד הלילה מתמזר למולי, אני שומעת שנהוג לא להסתכל אל הירח.

ירח מדומה לאישה המתכנסת בצניעותה, מתכווצת ומרפה. 

במשך לילות שלמים הייתי שוכבת הפוך במיטתי ומביטה אל הירח שניבט מהחלון. בחושך זה היה נראה כמו לוויתן כועס או תוהה - לסירוגין.

הרגשתי ששוב המשמעות נלקחת מכפותיי. 

למה, למה צריך לאסור את הטבע על האדם? למה מנהיגים עצות כל כך משונות?

למה אי אפשר לשכב הפוך על המיטה ולדבר אל הלוויתן, קיבינימאט?

-

 

מחר אפגוש בשלושים אפרוחים (לא לשכוח שאפרוחים הם תרנגולות בהתהוות) קטנטנים שיוציאו לי את החשק, בפעם המי סופר, לייצר כמה כאלה בעצמי.

יש משהו נורא נחמד בלשמור על ילדים שהם לא שלך, כי הסבל מתגמד כשמגיעה השעה 16:30. אפשר להפסיק לחייך כמו אידיוט וללכת הביתה.

אני לא מכחישה שזה מעייף ומתיש, אבל ממליצה בחום להתנסות בזה מידי פעם.

פתאום שאלות שתמיד פחדנו לשאול - כמו: כמה ילדים נרצה? - מקבלות פרספקטיבה לגמרי אחרת. פתאום זה ברור. את רוצה ילדים בהשכרה, להחזרה עד 24 שעות.

-

 

מה זה לעזאזל יוריסטיקה? 

שמעתי על זה חצי מילה בשיעור, אבל, כמו שאתם מניחים, אני ממש לא יודעת מה החצי השני.

נכתב על ידי Manuella , 28/3/2012 22:36  
8 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



נצנץ.


אם זה הקיר, אז אני מדברת אליו. מדברת אליו עכשיו, אחרי שדיברתי אליו כל הלילה.

אם זה הקיר, אז אני יודעת את זה - ולחלוטין מכבדת. רק רוצה להבין, רק צריכה לרדת לסוף הדעת.

אם ככה זה נראה, אז זה מה שיהיה, ולא איכפת לי. רק קצת מוזר, ועצוב.

אם השקט מתחיל מכאן - אז זה כל כך מרעיש, עד שצריך לסתום את האוזניים.

אם זו אני, אז זה מה שיש, ואין לי שום דרך להפוך את זה למשהו לגמרי אחר.

ועדיין.

-

 

אני אוהבת את הסודות שנפתחים בשעות לילה מאוחרות, כך, בין שמיכה לכרית, בין ייאוש להכרה. אני אוהבת להרגיש שאני יכולה להתארך עד אין סוף. 

יש משהו בקיום המושג, שהוא כל כך רחוק ולא מובן - ומדהים ומרטיט ומקסים.

אני אוהבת את הפיוט הזה שמתנגן מתוכי, מן משהו זך וחדש וישן ואחר, עם אניות קטנות שזוחלות על הים.

-

 

מנערת מעליי את החול,

ומנצנצת.

נכתב על ידי Manuella , 25/3/2012 21:45  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



נשמה ואימה, רקמה עדינה.


עכשיו הכל שקט והאור מעומעם. השיער עוד לא התייבש והפנים נפוחים ואדומים.

אני יודעת שאת לא שומעת, אבל את אולי רואה - 

בכינו עלייך המון, בכינו עלינו, בכינו על סבתא - שמסרבת לעכל.

האור צנח כשעוד השמש זרחה בשמיים, ואת נפלת כבובה שנגזרו חוטיה. 

אני כואבת וחושבת עליך, עלינו, על איך נשמור על סבתא - שלא הצליחה לעמוד.

ליוו אותך אנשים רבים בדרכך האחרונה - ונדמה היה שלמרות צניעותך, כולם זיהו והעריכו אותך. 

לא היית שקופה בנוף.

איך אפשר לעכל את המוות - כשהוא חותם את הטבע המבורך - בלי משים? 

איך אפשר להבין את הסוף? איך אפשר לכתוב עליו? איך אצטרך לקרוא לך עכשיו ואיך אבקש - סליחה?

הדמעות קרות והכוח שבור, וכולנו מבינים שלא תשובי מהמקום אליו נסעת - בטרם עת.

לא השארת בעל ולא ילדים, אבל השארת אותנו - המשפחה שלך - המומים וכואבים.

 

אלוהים נשק לך, אין לי ספק. נפלת לאדמה ללא כאב וללא פחד.

אני יודעת שאת יושבת במקום טוב בגן עדן, כי היית טהורה וזכה כל ימייך.

 

לעד את חרוטה בחיי,

יהי זכרך ברוך.

 

דודה תמר אהרון, היפה והענוגה - נפטרה בכ"ח בניסן תשע"ב ונטמנה היום לצד הוריה המנוחים - ת.נ.צ.ב.ה.

נכתב על ידי Manuella , 23/3/2012 16:23  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



פונקציה של רעש


בואי לצד; בוא אתה.

את פגעת בי, את יודעת?; פגעת אתה.

את צריכה להסביר; ואתה צריך להתוודות.

על מה אני צריך להתוודות?; על הסיבה האמיתית שבגללה נפגעת.

התוודתי עליה קודם, ועכשיו תסבירי; אני לא פגעתי בך, אתה פגעת בך.

את תמיד משתמשת בפארפרזות רופפות; או שמשהו אחר רופף ונוח לך לחשוב שזה שלי.

צינית; לא רק.

צינית ופגועה; לא נפגעת מאנשים שהם לא אני.

אז את רוצה שאהיה את?; אם תהיה אתה - דיינו.

את קוראת לי מתחזה?; אני קוראת לך רעשן.

החיים הם פונקציה של רעש; זה לא הגיוני, רעש הוא פונקציה של חיים. 

למה את לא עוצרת את הרולטה ולוקחת את הפרס?; כשהפרס הוא עונש, אני מעדיפה להמשיך לסובב.

עכשיו את קוראת לי עונש?; אינטרפטציה זה עניין אישי, אתה תמיד נופל בזה.

כמה מחמאות; לא הייתי נסחפת.

אז אין שום סיכוי שזה יסתדר?; אתה צופה את זה מסתדר אי פעם?

אם תקבלי מכה בראש ופתאום תתרומם מתוכך אישה מלאת געגוע ואהבה שנאמס לה מרולטות, והיא פתאום רואה את הגבר של חייה מול העיניים; 

 

חה, אני אומרת לו. חה. הבדיחות שלך מצחיקות נמלים שוכבות על אלונקות אחרי שג'וק אכל להן את הרגל.

ג'וק לא אוכל נמלים, הוא מלמל. 

אז מה ג'וק אוכל?

לא יודע, לא נמלים.

היית ג'וק שאתה אומר?

הייתי חבר של אחת.

חה, חה. מצחיק. אתה משעשע היום.

ואת בכיינית.

אתה נוכל.

לא רק.

רק.

ומה תעשי עם שאר המחמאות?

 

אז אתה רוצה לדבר על זה, נדבר על זה; על מה?

על מה שאתה רוצה; את יודעת מה אני רוצה.

קיבלת בחיים את כל מה שרצית?; כן, ואת הורסת את הרצף.

תמיד אפשר להתחיל רצף חדש; אבל אני רוצה את הרצף הזה.

גם אני רוצה הרבה דברים; לא, לא. חמודה, את לא רוצה הרבה דברים. 

לא נכון; תזכירי לי מתי היה הקשר האחרון שלך?

תזכיר לי מתי ראית רופא?; ארבעה חודשים אחורה, אני חושב.

תזהר, שלא תפגוש בו שוב.

 

אלימה? הוא תהה בגיחוך.

בעיקר.

וואו, מה אעשה עכשיו עם כל שאר המחמאות שהתכוונתי לתת לך?

נכתב על ידי Manuella , 21/3/2012 11:15  
6 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



פתקים על ארון.


בין אזעקה לבין נפילה - עולות המון שאלות אמיתיות כאלה.

אלה שאלות רציניות, ערכיות, לא מתחכמות, שחותכות בבשר.

איפה הייתי רוצה להיות? מי אני? מה יקרה אם יקחו ממני הכל? מי חשוב לי? מי דואג לי? למי איכפת?

 

כשהייתי קטנה חלמתי אותי קצת אחרת.

פחות בורחת לממ"ד - יותר מתעמתת. פחות מדברת לקירות - יותר משתתפת. פחות נלחצת בטירוף - יותר עוזרת.

חלמתי על קיומי זה בצורה קצת שונה. לא היה ברקע איום ולא היה שבר. לא היו חלקיקי פיסות של רעדה.

 

חשבתי שבגיל עשרים ושתיים (+) יהיו לי חיים שאפשר יהיה לשלוט בהלך רוחם.

קיוויתי להיות שלווה ומאושרת, בזרועותיו של אביר, ולהתעורר לריח הדרים במושב בגליל. 

ייחלתי לרגע בו אסיים את התואר ואוכל לומר - היי, בעצם בא לי עוד. עוד ועוד ועוד. 

 

אני עומדת כאן על הגבעה ומשקיפה על ההווה והעתיד הקרוב.

איך הכל השתבש פתאום, איך איבדתי כיוון.

 

איך.

נכתב על ידי Manuella , 12/3/2012 21:40  
3 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

39,820
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לManuella אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Manuella ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)