מכירים את זה שאתה אומר טוב נו אני אפתח בלוג וזה
פתחתי בלוג!@#$%^
אבל פה זה לא סטנדאפ בשתי שקל
תיכנסו... מעניין פה... ממש... ;) |
| 4/2014
אבא, אני שונאת אותך על כל הדמעות שביזבזתי, אני שונאת אותך על כל מה שעשית, אני שונאת אותך על כל הכעס. אני פשוט מאוד בלי חרטות ש-ו-נ-א-ת א-ו-ת-ך ואני כל כך רוצה שתצא לי מהחיים. אני כל כך כועסת על האיש שגרם לי לבכות כל כך הרבה. אני כל כך כועסת על האיש שהיה חלק כל כך גדול בחיים שלי. אני כל כך כועסת בדרכים שקשות לתיאור.
**
היי אבא, עבר טיפה זמן אני חושבת. חמש שנים. מצאתי את הקטע הזה במגירה שלא פתחתי שנים, אני כבר לא שונאת אותך. אני חושבת. אנחנו אפילו בקשר עכשיו. אבל רק רציתי שתדע,כל השנים האלו הדחקתי. הדחקתי את הרגשות שלי והדחקתי את הכעס. אבל אני עדיין כועסת אבא. איך עשית לי את זה? איך עזבת ככה? איך שברת לי את הלב? למה? למה שברת לי את הלב? עכשיו אני מסתכלת על זה במבט בוגר. לא מבט של ילדה בת 12. אני כבר בת 17. פאקינג חמש שנים עברו אבא. ועדיין, אפילו עכשיו, אני כותבת לך את המילים האלו, ודמעות מתחילות לזלוג. האם הבנת? מכל השיחות שלנו, האם הבנת כמה פגעת בי? שכחתי כמה כעסתי. שכחתי כמה פגעת בי. שכחתי את הימים האלו שפשוט לא הפסקתי לבכות בהם. שכחתי את המילים הנוראיות שאמרת לי. שכחתי את הדברים הדפוקים שעשית. הדחקתי הכל אבא. ועכשיו אני זוכרת. עכשיו אני כבר לא מדחיקה. איך אני יכולה? עכשיו אני מבוגרת אבא, ועדיין אני לא מבינה. עדיין אני לא מבינה למה עשית את זה. למה שברת לי את הלב?
| |
|