לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים


מכירים את זה שאתה אומר טוב נו אני אפתח בלוג וזה פתחתי בלוג!@#$%^ אבל פה זה לא סטנדאפ בשתי שקל תיכנסו... מעניין פה... ממש... ;)

כינוי: 

בת: 27




קוראים אותי

מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    ינואר 2014    >>
אבגדהוש
   1234
567891011
12131415161718
19202122232425
262728293031 




הוסף מסר

1/2014

מכירים?


אם אחד מהאנשים שבאמת מכירים אותי יצטרך מילה כדי לתאר אותי, הוא יתאר אותי כקרן
אבל לבן אדם מבחוץ מילה אחת לא תספיק. הוא יראה אותי כקרן המוזרה הזו. זו שהולכת תמיד עם לק שחור, כשעל האגודל האצבע הגסה ועל הזרת יהיה מעל הלק השחור, לק לבן מגורד. זו עם המשקפיים המוזרות. זו עם האקנה. זו ששומעת רוק כבד. זו שמעריצה את הלהקה הזו, מה שמה הם יגידו ואז הם יזכרו סימפל פלאן קוראים להם. זאת שמעדיפה אותם על פני ג'סטין ביבר המתועב, ככה היא תגיד.
כי כל אלה מכירים אותי כל כך טוב, רואים רק את מה שיש בחוץ. הם יעליבו ויפגעו ויצחקו אבל אם הם היו רואים את הילדה הקטנה שבפנים, זאת שלא רוצה להתבגר זאת שפגועה וזאת ששבורה, זאת שמלאה בצלקות, הם לא היו מעזים.
נכתב על ידי , 25/1/2014 23:55  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 


תמותי כבר!!


לפעמים אני מרגישה כאילו אני כלום. 
בובה על חוט, שמזיזים ממקום למקום.
כולם אומרים לי שאני הכל. למה אני לא מרגישה ככה?.
אני מרגישה רע. לפעמים טוב, לא תמיד. זה לא צריך להיות תמיד?. 
אני לא יודעת. אולי תפסיקו לזוז. 
הכל זז מסביבי. כולם זזים. 
תעצרו רגע.
למה אתם עושים את זה. זזים כל כך מהר.
מזיזים אותי איתכם. אני רוצה לעצור. 
להישאר פה. אולי תתנו לי?.
החוטים עומדים להיקרע... אתם לא רואים?. 
מה יקרה? אולי תפסיקו. אני כבר לא יכולה.
כולם מצפים. מצפים. מצפים. אני הרי הכל. אבל אני כלום.
אני מרגישה כמו כלום. 
היא יותר טובה. יותר יפה. 
אני לא יפה.
היא יותר חזקה, תמיד הייתה. 
אני זוכרת. הרבה דברים, אפשר לשכוח? בבקשה?. 
המחשבות האלו! הן לא עוצרות.
תעשו שהן יעצרו. בבקשה. 
אפילו שאני הכל, אני עדיין כלום. היא עשתה אותי כזאת, כלום. 
היא אמורה לאהוב אותי.
במקום. אני כלום. אני לא יודעת מה עשיתי, אבל אני כלום. 
בשבילה, בשבילי. בשבילם אני הכל.
היא שונאת את זה. אני יודעת. 
אני צריכה להרוג אותה. אולי ככה המחשבות יפסקו. 
אולי ככה אני אהיה הכל. 
תמותי כבר!. אני לא רוצה לסבול כבר.
אני רוצה להיות הכל.
נכתב על ידי , 25/1/2014 23:49  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 


קשה


אתם שמים לב לתופעה הזאת? שאני מפרסמת ארבע חמש פוסטים בשעה? 
יותר מידי מחשבות 
קשה לי בזמן האחרון 
אני רק רוצה לישון 
מרגישה מוטשת מהבית ספר 
כמה אפשר ללמוד על חימצון חיזור ועל אנזימים ומבנה קרום התא 
הלוואי ששי עגנון לא היה כותב בכלל את סיפור פשוט 
שדרך אגב 
כל כך לא פשוט 
מי צריך לדעת מזה מושא ופסוקית תיאור? מזה חשוב? מתי לעזעזל אני אשתמש בזה בחיים שלי. 
ומתמטיקה הזאת עם המורה הזאת. אוף 
אני עייפה פשוט 
רוצה שלושה שבועות של חופש 
לשבת עם החבר על הים לאכול גלידה 
ללכת עם החברים לפיצה כל ערב 
לא כדי לטחון (למרות שזה גם אפשרי) 
רק כדי לבלות 
נמאס לי ללמוד
רוצה לגמור עם הקשה הזה 
מתי מגיע הכיף?!?!?! 
נכתב על ידי , 25/1/2014 23:17  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 


לדף הבא
דפים:  

הבלוג משוייך לקטגוריות: נוער נוער נוער , חטיבה ותיכון , סיפורים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לansplover אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על ansplover ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)