אני מתגעגעת אלייך, גם אם אני מצליחה לנהל שיחה שלמה עלייך מבלי להיות עצובה. אני לא מתכוונת לספר לכל אחד עלייך אבל גם אף בחור לא מעניין אותי מספיק, בשביל שאני אשתוק. אני מתגעגעת לפלרטוטים, להתלבטות איזה שמלה ללבוש ולפרפרים בכל שיחה. בינתיים, אין שום דבר שמתקרב לזה. אני לא יודעת, אם זה בגללי או שבאופן אובייקטיבי אף אחד לא היה מעניין אותי.

אין לי את החיבור איתם כמו שאיתך או שהם ממש לא הטעם שלי. עוד לא מצאתי אחד שנראה סביר, לא תפוס והכימיה איתו מתקרבת למה שהיה בינינו. אני לא יכולה להתפשר על דברים מהותיים ונראה לי שהרגלת אותי לטוב מידי, אפילו שלא היינו ביחד בכלל. תמיד היה לנו נושאי שיחה לדבר עליהם ועכשיו, אני לא מצליחה להסתפק בפחות מזה. ניסתי בקשר האחרון שלי אבל אהבה גדולה לא מכבה חוסר התאמה.

אני לא רוצה להתפשר על בחור שפחות טוב ממני, אתה הרבה יותר מזה. לא הייתי צריכה למצוא בך פגמים בכוח כי אתה לא אוהב אותי. התנהגתי קצת כמו ילדה קטנה ונפגעת ממני, גם אם המידע הזה בכלל לא היה אמור להגיע אלייך. זה לא שאין בך פגמים בכלל אבל לא ניצלת אותי, זאת הייתה טעות לחשוב את זה.

אחרי שהפסקתי לדבר איתך, קראת לי בבלוג מבלי שהסכמתי. עכשיו אתה לא מאמין לי, שהדברים האלה נכתבו בלהט הרגע. אם באמת הייתי חושבת ככה, כנראה שהייתי בורחת בשלב מוקדם יותר. פשוט כעסתי, שלא יכולת לראות בי את הדברים שאחרים ראו. כעסתי כי בגלל זה לא יכולתי לראות את הדברים האלה בעצמי.

הוקל לי שהפסקנו לדבר, גם אם ייקח לי עוד זמן עד שאבנה את הביטחון העצמי שלי מחדש. זה לא חכם לצאת עם מישהו תוך כדי אבל בא לי באמת. זאת התחלה טובה השינוי גישה, גם אם אני עדיין מפחדת להיפגע.