טוב אחרי מלא זמן שלא עדכנתי פה..החלטתי לחזור.
כן, אני מודעת הפוסטים שלידי דכאוניים ואני בטוחה שלא כולם
התחברו, אבל בתכל׳ס למה ישראבלוג נועד אם לא לשתף את
המחשבות שלנו.
השתניתי והחלטתי לבוא בגישה אחרת ,יותר אופטימית .
אז אני כבר בצבא,הצבא שינה אותי מקצה לקצה ..
הפכתי להיות בנאדם אחר ,יותר חברותי אבל יחד עם
זאת גם פחות סבלני..לפעמים אני מתעצבנת יותר מהר,
יחס מזלזל אבל יש גם יתרונות כמו אחריות,עצמאות,
הכרתי והתחברתי למלא אנשים אחרים וזה כיף.
יש לי כל כך הרבה דברים ומטרות להשיג וזה מבאס.
עוד מעט כולם חוזרים ללימודים ואין דרך להסביר
את הגעגועים לבית ספר , אפילו לימי למידה לבגרויות..
תקופות יפות .. אבל הכי אני מתגעגעת ..לימים של פעם
סתם לשחק למטה עם חברות, לקרוא ספרים(לא שזה לא אפשרי) .
סתם הייתי צריכה לשתף קצת את מה שאני חושבת .. שבת שלום(: