"גדול"
או
"האגן שלך ממש לא קטן".
ואז שוב, כשאני מודדת את החצאית, ואני אומרת שאני רחבה במותניים.
"כן אני מבינה, את רחבה, אבל אפשר לשים את זה גבוה".
או משהו כזה. אני אפילו לא זוכרת.
שזה טוב שאני לא זוכרת, כי אולי זה אומר שזה לא כל-כך אכפת לי, נכון?
וגם, הייתי אמיצה באיזה שהו אופן, וקניתי את החצאית. אם אני אלך איתה בכלל, זה כבר יהיה נפלא.
או שמה שיהיה נפלא באמת, זה שאני ארגיש נוח עם עצמי.
חחחח תרשו לי לגחח. ולצחוק. ולצחוק על עצמי. ועל האוטופיה הכל-כך רחוקה הזאת.
שלמה. עם. עצמי. ועם. איך. שאני. נראת.
למה שלא נעשה מזה סטיקר, ככה במסגרת פסח וסידור וחידוש החדר, נתלה לי בגדול
"תיהיי שלמה עם עצמך"
פאק. כמה ציניות. וכמה כאב.
וכמה תלות..בך..ובטיפול הזה. מעניין אם זה הטיפול שעושה לי את זה, או שפשוט את עושה לי את זה.
כוסעמק. אין לי כח לעצמי. למה נכנסתי לפה לכתוב בכלל. עדיף שאני אסתום ולא אתקל בעצמי.
סלאמת, לילה טוב.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Another Love