אחרי תקופה דיי מתישה שגיהצה את הלב שלי לטוב ולרע
אדים התמוססו מרוב כל העומס והרוגז שנפלו עליו בבום
אבל מצד שני נעלמו כמה קמטים שכבר מזמן רציתי להחליק
זה טוב, אני סוף סוף מאושרת
מרגישה נינוחה, חופשייה
הייתי מעדיפה לשכתב את החיים שלי
הייתי מעדיפה להאמין לחיים מאושרים ולקלישאות בסרטים
אבל זה פשוט לא אותו דבר
הרי איך הייתי מי שאני כיום אם לא עברתי מה שעברתי
בניתי לעצמי עוצמות וחומות מבטון
אני לא נותנת לסתם רגעים סבוכים להפיל אותי
וגם לא לאף בן אדם
אני מי שאני
הוא חזר, לא עזב את הארץ וכנראה גם לא יעזוב
חזר אליי עם שאיפות לא נורמאליות ואפילו דפוקות
חזר לחלום לגור ביחד
הבן אדם הזה מתוסבך
וכנראה גם לעולם לא יבין אותו
אני לא נותנת את הפוש הפעם מותק
איטס אונלי יור מוב הוני קייק
תוכיח לי שאתה הגבר שהכרתי בהתחלה
תוכיח לי שאתה יכול להשתנות ולהיות רציני
תתנתק כבר מהסטראוטיפ של הסטון קולד ומיסטר פריזר
כבר אין לי כוח להילחם
נמאס לי ממך
מה עוד?
אני רוצה הרבה שקט, חייבת קצת חופש
עוד מעט יוצאת לקורס מהצבא (הכנה לטירונות)
אני מתה על האדרנלין המטורף הזה
אוהבת לתת את כל כולי
אבל באמת לא יודעת איך יסתדר עם מרות של מפקד
אף פעם לא ידעתי לשתוק כשמדברים אליי בחוסר כבוד
אבל זאת רק הצגה, שבסוף גם היא נגמרת
למען האמת
כל דבר זה הצגה בחיים
הגעתי למסקנה שההצגה שהכי משעשעת אותי
היא ההצגה של האקס שלי, דיי גמור בלעדיי
נכון שקשה לשכוח והזכרונות צפים כל שנייה, כל דקה
אבל הגבול בין אהבה לשנאה הוא דק מאוד
ואני רק מחכה
הרבה זמן לא הרגשתי כל כך בטוחה בעצמי
אני מגלה את עצמי מחדש
שוב פעם עולה מדרגות בסולם
אחרי עצירה שנמשכה זמן רב
ואין לי עוד הרבה מה לחדש....
הרבה ספקות ואי וודאות לגבי הצבא
הרבה הכנות
הרבה לחץ
ומה עם המוזיקה?
עם הפסקה קצרה שדי הטרידה אותי
אף פעם הנפש שלי לא הזניחו את החומרים שלי
אני יודעת לתת את הפוש בזמן שלי
אני רוצה להנות מההיי המטורף שנחת עליי בבום
"אנחת רוחה"
ועכשיו למילה המכריעה את הפוסט: הבראתי ♥
גאה בעצמי שלא נתתי לשום מצב לשבור אותי
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Lil_Booboo