ימים עכורים עוברים עלי
לא קל לי
נפגשנו אתמול
לא היה לי כוח לכלום
בא לי להתאבד
אני מרגישה מלוכלכת
אני מרגישה שעשיתי משהו שרציתי
אבל לא חשבתי לעומק
אולי כן חשבתי לעומק
אבל חשבתי על דברים שאני רוצה
לא מה טוב ולא טוב לי
זה היה רגע של אי סיפוק שמגיע לסיפוק
במילים אחרות - חרמנות.
אני לא מאמינה על עצמי למען האמת..
זה פשוט קרה.
בישרא זה נשמע פטאטי מה שאני יכתוב עכשיו
כי יש פה אנשים שעשו דברים וזה ._.
אני לא עושה דברים כאלה בדרך כלל
והבדרך כלל שלי נוטה לאפעם.
רגע אחד התנשקנו על המיטה שלי
רגע שני היד שלו נשלחת לציצי שלי
אני לא עוצרת בעדו.
אני חושבת שפה הייתה הטעות שלי
חוזרת בי אני יודעת שפה הייתה הטעות שלי
למרות שאני רציתי בזאת
זה נמשך למשך כמה דקות.
רגע שלישי הוא ניסה להכניס את היד שלו לחולצה שלי.
פה אני עצרתי אותו
אני חושבת שהייתי צריכה לעצור אותו כבר ברגע השני
שוב אני מרגישה מחוללת
אני מרגישה באיזשהו מובן אפילו טמאה.
אחרי שעצרתי את עצמנו ברצף של לאלאלא מהיר הוא עצר
אני לא מצטערת על שום דבר שאמרתי
אני מצטערת שלא עצרתי את עצמי
אני מצטערת אם האלו שמכירים אותי עכשיו קוראים את זה.
הוא אמר שהוא לא יעשה את זה אלא אם אני רוצה
אני רוצה ולא רוצה
מספיק טוב בשבילך?
אני יודעת שאני רק בת 14.
אני יודעת שהוא בן 16.
אני יודעת שלפני שנה אם היו אומרים לי שאני יהיה עם מישהו שגדול ממני בשנתיים הייתי מבטלת את האימרה בתוקף רב
אבל יש בו משו
אני מודעת לעובדה שהוא לא הכי חתיך שיש אבל אני לא חומרנית וזה מה שהכי חשוב
אבל אני בכיתה ט עכשיו.
אני מרגישה בוגרת יותר.
אני מיודעת יותר למעשיי בלשון המעטה
שוב, אני לא ציפיתי לזה
זה היה רגע אחד ככה ורגע אחד ככה.
אני מפחדת לספר לחברה הכי טובה שלי
היא לא חולה עליו ואני יודעת שהיא לא תגיב לזה בטוב.
אני מבולבלת.
אני סיפרתי רק לאשת הסוד שלי והיא בכלל מהקצה שהשני של הארץ.
היא אמרה לי שאני לא צריכה לזרום כי זה נותן לו חשיבה של היא תיתן לי.
ואני לא.
אני לא יודעת אם לדבר על זה עם מישהו או לא
אני מפחדת לגביי לאן זה יתפתח
אם זה ימשיך לכיוון הזה אני אאלץ לחתוך עניין.
חבל שכך
אבל אני מפחדת.