Black Hole

האמא הזאת פשוט בלתי נסבלת זה לא חיים ככה אני ממש מעדיפה למות כי זה כבר לא מענין אותי 

אין לי כוחות אין לי שום דבר להאחז בו שיגיד לי שבעוד שנה שנתיים יהיה יותר טוב.

אין לי שום רצון לקבל דברים כמו שהם עכשיו להשלים איתם ועוד לחיות איתם בשלום בגלל שאיזה פלוץ אחד אמר לי שיהיה יותר טוב  

כי אני מזה לא רואה דברים משתפרים..

אני יכולה להרגיש את זה גם שלה נמאס ממני 

מהיחס הקר שהיא מגישה לי על מגש של כאב וייסורים 

נמאס לי כל בוקר לראות את הפרצוף המגעיל שלה

היא לא רוצה אותי אצלה בבית אבל בו זמנית היא לא רוצה פאקינג לעזוב אותי ולשחרר

היא הסיבה היחידה שאני לא מצליחה בחיים 

שאני לא רגועה 

שאין לי שקט ושלווה פנימית

שאני תמיד לחוצה ועצבנית שבשבילי זה הדבר שאני הכי שונאת אצלי 

כי אין לי רוגע יש לי רק לחץ על לחץ שהופך לעצבים ואני גדלתי עם משפחה תעונת עצבים 

זה למה אני שונאת את עצמי כשאני עצבנית ולחוצה יותר 

אני יודעת שזה בלתי אפשרי לחיות לצד אנשים כשאתה במצב תמידי של לחצים

שאתה עלול להתפוצץ תוך שניה 

שאנשים שואלים אותי למה אני אדישה ואני לא עונה

אני בעצם יודעת את התשובה.

אם אני לא יהיה אדישה אני יהיה עצבנית 

אני לא מסוגלת לחיות ככה יותר

בכיתי שוב.. אני מאוכזבת מעצמי...