טוב, אז אתמול התחלתי לעבוד !!!!!

יש חומוסיה דיי חדשה בעיר שלי, והבעלים שלה הוא הבן זוג של אחות של חברה הכי טובה של אחותי..

אני ממלצרת לראשונה בחיי ועדיין קצת מתרגלת לזה. עבדתי אתמול, ועבדתי היום. בינתיים אני עובדת קצת בכל יום, הוא אמר שהוא נותן לי להתרגל.

אתמול קבעתי איתו ב11 לראיון ולאחריו עבודה. שמתי שעון מעורר ל9, אמרתי ככה שאני אוכל להתארגן בפנאן ולשבת במחשב קצת וזה.. הלכתי לישון ב2, בדיוק 7 שעות שינה, כמו שהתרגלתי מהצבא. ואז התעוררתי ב4. והתעוררתי ב6. והתעוררתי ב8 ולא הצלחתי לחזור לישון.

היום הראשון בעבודה היה סביר, לא נהנתי, הרגשתי מוזר, הרגשתי שאין לי מושג מה אני עושה.

בערב היה לי ספרדית, אז רכבתי לעיר השכנה עם האופניים. אחרי ספרדית רכבתי לבקר ידיד. הוא ישב עם חבר שלו באיזה גן שעשועים עם נרגילה, והיינו קצת רעבים אז הלכנו למוזס. אחרי שסיימנו לאכול רכבתי חזרה הביתה.

למחרת (היום) הייתי אמורה להתחיל לעבוד ב12. עם אותו החישוב שעשיתי יום לפני זה, הלכתי לישון ב3 עם חישוב של 7 שעות שינה עד 10 ושעתיים להתארגן בפנאן. כמובן שהיה לי חלום ממש מוזר שאין לי כוח לפרט עליו, אבל הוא נגמר בזה שאני מסתכלת בשעון והשעה 5 בערב ואני נבהלת שלא הלכתי לעבודה והבוס לא התקשר, ואז התעוררתי.. השעה הייתה 9, שוב שעה לפני השעון המעורר!!! שכבתי במיטה עוד חצי שעה בנסיון להרדם ולא הצלחתי. עברתי למיטת מסאז' (יה, ביצ'ס, יש לי מיטת מסאז' חמה בבית!) ל40 דקות, ואז קמתי והתארגנתי. כשיצאתי מהמקלחת הבוס סימס שאגיע ב1, אז התארגנתי וישבתי עם המחשב עד שהייתי צריכה לצאת. היום כבר היה יותר טוב בעבודה, הרגשתי יותר בשליטה :)

מקווה שאתפוס אתזה טוב ואשתפר מהר :) אני כל הזמן שוכחת לשים פיתות בחימום כשאני מסיימת לקחת הזמנה, או לשים מזלג על המגש..

אני מקבלת כל בוקר הורוסקופ למייל.

הנה מה שקבלתי היום:

"מציפים אתכם זיכרונות לגבי דמות מיתולוגית ויש לכם גל של 'הרהורי חרטה' למרות שבעיקרון אתם שלמים עם סיום הקשר. נסו לבדוק למה זה קורה לכם בעיתוי הנוכחי. הרי לא ביליתם את מרבית הזמן בפסגת האושר, אחרת זה לא היה נגמר. אז מה עניין ההתקף הנוסטלגי הלא ברור? הגיע הזמן לצאת למסע לחקר ההיסטוריה האישית ולסגור מעגלים כמו שצריך."

קראתי את זה ומיד חשבתי על אופיר (שם בדוי, היה החבר הראשון שלי בכיתה ט', מוזמנים לקרוא עליו בפוסט הקודם). וכשהמשכתי לחשוב על זה לא מצאתי אף אפשרות אחרת. ואני יודעת שהרבה מכם בטח יושבים עכשיו וצוחקים עליי "נוו, גם כן זאת, מה היא מקשיבה לשטויות האלה?", אבל עובדתית היו מלא פעמים שקלעו בול.

אני פחות מתייחסת לעצות שלהם בדר"כ, אבל זה כן גורם לי לחשוב על דברים בחיים שלי שדורשים מחשבה. וכרגע אין ספק שהנושא של אופיר דורש מחשבה.

אנחנו מדברים המון בוואטסאפ, פחות או יותר מבוקר טוב ועד לילה טוב, אתמול כשיצאתי מהמוזס הוא כתב שהוא הולך לישון, אז שאלתי אם זה אומר שהוא לא מלווה אותי טלפונית כשאני רוכבת באופניים הביתה.. אז הוא נשאר ער בשבילי ודיבר איתי בטלפון עד שהגעתי הביתה..

וחלק מהזמן השיחות שלנו בוואטסאפ נראות כמו השיחות שהיו לי עם אבי (שם בדוי, לשעבר ידיד עם הטבות, מוזמנים לקרוא עליו בפוסטים קודמים), כתבתי לו הודעות עם הומור גס שקשור בנו, ושלחתי תמונות כשעשיתי אמבטיית קצף (אני חושבת שכתבתי על זה בפוסט הקודם..), אז מ1 עד 10 כמה זה בעייתי שהחבר הראשון שלי מכיתה ט' הופך לאט לאט להיות ידיד עם הטבות? או משהו לא ברור?

היינו חברים כולה חודש, ומתוך זה שבועיים הוא לא היה פה. זה היה לפני 6 שנים. תקופת חיים אחרת וקצרה במיוחד. זה לא שזה משהו שקרה יחסית לאחרונה ומשהו נשאר שם.. 

אקיצר נושא ממש לא ברור שבהחלט צריך לברר אותו.

אגב, שלחתי לאופיר את ההורוסקופ הזה..

"אני דמות מיתולוגית?

*מדמיין את עצמי בטוגה* "

מה שממש הצחיק אותי :)

ואז המשכנו בשיחה, ואחרי כמה דקות שאנחנו ממשיכים לדבר כתבתי לו "אני עדיין מדמיינת אותך בטוגה ...." והוא צחק חחחח..

אסיים עם כתבה שבדיוק נתקלתי בה בפייסבוק ובעיניי חשוב שכולם יקראו אותה, גברים ונשים כאחד, וילמדו ממנה:

http://article.yedioth.co.il/default.aspx?articleid=8050

לילה טוב לכם :) מחר עבודה ..