זה לא שהחיים שלי מושלמים פתאום ואני כבר לא מרגישה שאני צריכה לשפוך..

אבל כמה אפשר לכתוב על עבודה ועל סקס עם האקס (אופיר, שם בדוי, היה החבר הראשון שלי בכיתה ט', מוזמנים לקרוא עליו בפוסטים קודמים) ?

ובהחלט עבדתי הרבה השבוע. שני עד היום (חמישי) ועובדת גם מחר.

אני מותשת. גם אם היה לי משהו לספר, אין לי כוח. את הפוסט שהבטחתי שאכתוב לפני חודש גם אין לי כוח לכתוב. אין לי כוח אפילו לחשוב עליו.

אני עובדת, לומדת ספרדית פעמיים בשבוע, שוכבת עם אופיר בסופי שבוע, וקוראת ספרים על כישוף ועל וויקה כשיש לי קצת זמן וכוח.

זהו.

לא קורה שומדבר חדש, או מלהיב. אין חוויות חדשות. אין דברים שאני עושה בפעם הראשונה.

פתאום אני מתגעגעת לתקופות רעות בחיים שלי. הדבר הכי "בעייתי" שקרה לי לאחרונה היה גם טוב, להתעורר בבוקר במיטה של אופיר ולגלות שקבלתי. אז הכל תקין, אבל זה היה קצת מבאס ומגעיל, מזל שהיה לי ציוד בתיק ....

למה לכל הרוחות אני מתגעגעת לתקופות רעות???

למה סבבה לי ואני מחפשת עניין ????

אין לי כוח.

אני מחכה לתשובה מאופיר אם יש לו אוטו להפגש היום. אני אפילו לא יודעת אם אני רוצה.

מצד אחד באלי להפגש איתו ולהשתעשע קצת, וגם יש חג פגאני היום שנקרא בלטיין שעוסק בין היתר באהבה, וזה החג הראשון שמתרחש מאז שהתחלתי להתעניין בדברים שקשורים לפגאניות, ונשמע לי מגניב להשתעשע עם בחור בחג שמדבר על אהבה ... (;

מצד שני אני פצוצה מעייפות, ומחר שוב יש עבודה, ופעם ראשונה שאעבוד שישי, אבל הבוס אמר לי שזה יום לחוץ ויש הרבה לקוחות, אז אצטרך הרבה אנרגיות..

מה יהיה ????