רוצה לכתוב כבר כמה ימים ולא הצלחתי, אז עכשיו החלטתי שבמקום לישון אני קודם כותבת :)

יום חמישי הייתי אמורה ללכת עם אופיר (שם בדוי, היה החבר הראשון שלי בכיתה ט', חידשנו קשר לפני כחודשיים ואנחנו שוכבים. מוזמנים לקרוא עליו בפוסטים קודמים) לבית קפה הזה שספרתי פה פעם שיש לי 2 כוסות יין שם, אבל בסוף הוא נתקע בבסיס (קצין) עד מאוחר ואיחר. במקום זה הלכנו לסרט בסינמה סיטי ב00:30, צפינו בסרט "הדייט שהביך אותי", שהיה מעולה, צחקנו בלי הפסקה וכאבה לי הבטן מרוב צחוק :)

הבחור בסרט מספר שהוא שוכב עם בנות עד שהוא מקבל את שיחת ה "So", שהיא שלל דרכים להגיד "So, where is it going?" וחותך מהן. אז בצחוק כדי לעצבן את אופיר, אחרי הסרט כשהלכנו אליו ושכבנו, באמצע אמרתי לו "So...." והוא הסתכל עליי במבט של "תזהרי ממה שאת מתכוונת להגיד" חחחחחח..

אחרי זה הלכנו לישון ובבוקר הוא החזיר אותי הביתה.

במוצ"ש כשהוא סיים לעבוד הוא שלח לי הודעה ואסף אותי אליו. שכבנו ואז הוא החזיר אותי הביתה.

ראשון (אתמול) עבדתי והייתה משמרת רגועה למדיי אז התפנן לי, וגם לא עשיתי סגירה כי הבוס שלי אמר שהוא גמככה נשאר שם עד מאוחר אז הוא כבר יסגור. מסתבר שהוא נשאר עד 9 בלילה !!! בגדול אנחנו סוגרים ב5 אחה"צ חחחח..

אגבבבב שבוע שעבר סופסוף הגיעה מתלמדתתת ואמןןן שהיא תסיים את ההתלמדות שלה מהר ותתחיל לעבוד לבד (כרגע היא באה לשעתיים התלמדות במקביל אליי פעם אחת, וצריכה להגיע עוד פעמיים השבוע.) ואני אוכל לקבל קצת ימי חופש!! :)

אחרי העבודה חזרתי הביתה, היה לי משהו כמו שעה, שעה וקצת עד שהייתי צריכה לצאת לספרדית. אבל נרדמתי, והתעוררתי כמה דקות לפני שהייתי צריכה לצאת.. איחרתי באיזה 7-8 דקות, אבל הגעתי ורק המורה הייתה אז זה לא היה בעייתי במיוחד חחח.. התחלנו שעור פרטי, ואחרי בערך 20 דקות הגיע עוד תלמיד.. כנראה שכולם היו עסוקים עם הילדים במדורות.. הוא אמר שהוא איחר כי היה צריך לקלח את הילדים..

אחרי הספרדית נסעתי לבקר את רועי (שם בדוי, ידיד טוב שלי מהתיכון ואחי הגדול המאומץ) בעבודה שלו בחנות נוחות של תחנת דלק, אחרי שלא ראיתי אותו מלא זמן. היה עומס קצת בגלל ל"ג בעומר וילדים לא אחראיים שלא התארגנו מראש על כל מה שהם צריכים ובאו לקנות במחירים מופקעים בחנות "נוחות" וזה היה מעצבן כי רציתי לדבר איתו על מלא דברים..

הוא עבד כל הלילה, אז לא היה משהו שידרבן אותי לחזור הביתה, וכשחשבתי על הדרך הארוכה שיש לי לעשות עם האופניים התעצלתי ונשארתי שם.. בסוף עד שחזרתי הביתה ועד שהתקלחתי והכל.. הלכתי לישון ב4. כשהתעוררתי היום בבוקר השיער שלי עדיין היה רטוב מרוב שישנתי מעט שעות!

גם היום היה רגוע בעבודה וזרם לי רצח :) הבוס החליט לשחרר אותי ברבע ל4 בלי סגירה ובלי שומדבר, אז ישבנו לאכול ביחד ודברנו על אופיר ועל החיים בכללי (הבוס שלי הוא הבן זוג של אחות של חברה הכי טובה של אחותי, ככה הגעתי לעבוד שם, והוא מבוגר ממני כולה באיזה 4 שנים, אז אני מדברת איתו בסבבה כזה), אז סיימנו לאכול ולדבר וחזרתי הביתה.. הגעתי ב16:50 אשכרה!!! כשסוגרים רק ב17:00 חחחחח.. סטייל רצח, זורם לי כל יום שיהיה ככה :)

נכנסתי לחדר והתיישבתי על המיטה, והדבר הבא שאני זוכרת זה שהתעוררתי. הייתה לי הודעה מאופיר "מה? היום אין געגועים?" (להתגעגע זה הסלנג שהמצאתי ללהיות חרמנים) ושאלתי "אתה רוצה שאתגעגע?" והוא אמר "משתלם לך היום להתגעגע ...."

מסתבר שהוא יצא אפטר !!!

אז קבענו שהוא יאסוף אותי בסביבות 9 וניסע אליו לג'קוזי (הורים גרושים אז אבא לא גר בבית, אמא בחו"ל לשבוע, ואחותו בבסיס).

ב8 וחצי בערך התיישבתי עם ההורים לאכול, ובדר"כ אני נשארת לשבת עד שכולם מסיימים לאכול, אבל מיהרתי אז התנצלתי ואמרתי שאני יוצאת וצריכה להתארגן וקמתי. אמא שאלה "לאן? עם מי?" ואמרתי לה שעם אופיר, אבל משהו שהבנתי לאחרונה זה שכל פעם שאני אומרת להורים של את השם שלו אני מבטאת רק את הצליל האחרון (אם נשתמש בשם אופיר אז זה "איר"), שזה כנראה אומר שנורא מביך אותי להגיד להם את זה. אז אמא קראה לי לבוא אליה (לא הייתי לידה באותו רגע).

אמא: "אתם עדיין רק ידידים?"

אני: "כן..."

אמא: "אז למה אתם כל הזמן אחד בתחת של השני??"

אני: "אפ'חד לא בתחת של אפ'חד!! איכס.."

אבא: "אל תגידי איכס על דברים שאת לא יודעת.."

אני: "אוי ואבוי!!! איכס!!!"

אמא: "והוא גם יודע שאתם רק ידידים? אין לו מחשבות אחרות?"

אני: "האמת שאפילו הייתה לנו שיחה על זה.. אנחנו ידידים"

*אני מסתובבת ללכת*

אבא: "רק שתדעי שסקס הורס ידידות..."

*אני קופאת במקום ובוהה*

אבא: "מנסיון, סקס הורס ידידות..."

ואז פשוט הסתובבתי ובחרתי משם והלכתי להתארגן.

זו השיחה הכייייייייי מזעזעת שאי פעם הייתה לי עם ההורים שלי או עם כל בנאדם אחר !!!! רציתי לקפוץ מהחלון רוב הזמן של השיחה הזאת!!!

התארגנתי וירדתי למטה. אופיר כבר חיכה לי כמה דקות.

נסענו אליו ונכנסנו לג'קוזי, אני ממש נהניתי ולו היה חם מידי חחחח.. התחלנו כבר לשכב בג'קוזי, ואחרי זה התנגנבנו והלכנו למיטה שלו.

הוא קשר לי את הידיים עם צעיף, וזה היה קצת מוזר (בדר"כ הוא מחזיק לי אותן עם הידיים שלו), וגם קצת מגניב. שכבנו, ואחרי זה התארגנו שהוא יסיע אותי הביתה.

הוא צריך לעשות כביסה וכזה, ושאל אם אני יודעת לעשות כביסה ביד.. כי מסתבר שהוא לא יודע. אז הסברתי לו, ואיכשהו בסוף מצאתי את עצמי מכבסת בשבילו את המדי ב' שלו.. איי איי איי. אפילו לא חבר שלי ואני מכבסת לו, מה נהיה ??

השארתי אותם מושרים בגיגית והסברתי לו שאחרי שהוא מסיע אותי הביתה, כשהוא חוזר שייבש אותם הכי הרבה שהוא מצליח לפני שהוא מכניס למייבש.

כשהגענו אליי הביתה יצאתי מהאוטו ועוד דברנו קצת בכניסה לבניין שלי, על זה שהפעם לא הבאתי בגד ים (פעם קודמת שהלכנו אליו לג'קוזי הבאתי בגד ים, והוא ירד מאוד מהר, זו הייתה הפעם הראשונה ששכבנו, והחלטתי שאין טעם לסחוב איתי) וכזה, ואז נכנסתי לבניין והמעלית עולה מהחניון לכניסה ואבא עומד במעלית !!!! הוא אמר שהוא היה בחניון ושמע את הקול שלי מבחוץ אז עצר לאסוף אותי. זה אומר שהוא שמע את השיחה שלנו על זה שלא היה צורך בבגד ים ????

זה סופי, אני חושבת שההורים שלי הבינו שאופיר ואני שוכבים. זה רע. ואני מפחדת מההשלכות של זה.

עד כאן התרחשויות, עכשיו מחשבות:

אני מרגישה שאני עובדת על עצמי כשאני עם אופיר. 

מהשיחות שלנו בוואטסאפ: (בזמן שהייתי בעבודה)

אני: "טוב אני בבעיה.. קצת מתגעגעת.. ובדיוק התחיל השיר "יותר טוב כלום מכמעט"....."

אופיר: " מרגיש לי קצת שאת מתחילה לפתח רגשות.."

אני: "חחחחחחחח לא.. באסה שכל מה שישלי זה כמעט.. אבל באופן כללי, לא ספציפית אתה."

אופיר: "למה? מה כמעט?"

אני: "מה שקורה איתך זה כמעט.. פיזי בלי רגשי."

אופיר: "מה שיש איתי זה משהו אחד ורגש זה משהו אחר... משחקים באהבה אחד עם השני ברור שזה זמני.. זה לא מונע לחפש, להתאהב וקשרים חדשים... אז אל תתני לעובדה שיש לך סקס זמין להפסיק לחפש... (אני כבר הספקתי להתאהב במישהי ולהבין שזה לא מתאים...)"

אני: "ברור שזה לא מונע, סתם מרגיש קצת כאילו אני עובדת על עצמי.. זה לא מה שהתכוונתי, לא הפסקתי לחפש.. סתם מרגישה כאילו אני אוכלת טופו ומשכנעת את עצמי שזה בשר.. נתתי לך דוגמה צמחונית חחח.."

אופיר: "חחחחחחחחחחחח מרגיש לפחות פרווה? או בכלל חלבי?"

אני: "אחרי 4 שנים בלי בשר, אני מניחה שגם טופו זה סבבה. סתם לא מספיק. פרווה חחחח.."

אני לא יודעת מה אני עושה. יותר טוב כלום מכמעט? עדיף טופו או להשאר רעבים?

כיף לי עם הטופו, אבל הוא לא לגמריי מספק אותי, לא מספיק. אני רוצה בשר. אני רוצה רגש בחיים שלי, אני רוצה לזכור איך זה להרגיש, לדעת שאני עדיין מסוגלת. אני מרגישה כלכך מנותקת. אני רוצה אהבה.

אהבה אמיתית, לא לעבוד על עצמי עם בכאילו.

תיכף 3 בלילה. הייתי צריכה ללכת לישון ב1. מחר עבודה.

לילה טוב לכם.. אשמח לתגובות עם המחשבות שלכם והעצות שלכם :)

עריכה:

כל הכתיבה חשבתי על זה שאני רוצה לשים את השיר הזה בסוף הפוסט, ורק עכשיו בבוקר שניה לפני שאני יוצאת לעבודה קלטתי שלא שמתי:

מאוד מתאים למה שאני מרגישה כרגע עם הסוף של הפוסט הזה.