זאת מי שאני, לשם שינוי

היה פעם בחור, SNOOPY , וזה מוקדש לך,

אחרי כל כך הרבה שנים... 

שתדע שאני זוכרת. 

גיל 15, פורום ראשון שנרשמתי אליו שעסק בכתיבת שירים וסיפורים קצרים

התחלנו להתכתב, עברנו לדבר... שעות. אל תוך הלילה. 

אני, שעד היום לא מצליחה להרגיש משהו- הרגשתי. בעלת משמעות ותוכן בעיקר. 

נפגשנו

וזה הרס את הכל.. 

הידידות בינינו הוכיחה לי (ואולי קצת הפכה אותי לנאיבית כיום) שיש דבר כזה אהבה אפלטונית,

שיש ידידות שלא מתמקדת בסקס ומגע 

ושעדיף שדברים יישארו אלקטרוניים. 

אבל אתה עדיין שם במחשבות, 

השם שלך עולה לא פעם עם תהייה מה איתך היום

איך היית שם בשבילי,

ילדה קטנה ומטופשת, בת 15 שידעה יותר מדיי לגילה.

תודה לך, SNOOPY יקר שלי..