אף-אחד לא חופשי עד שכולם חופשיים, אף-אחד לא אהוב עד שכולם אהובים
אנשים רק מדברים על עצמם ולא על אחרים |
| 7/2019
דברים שכדאי לי לזכור
אני צריך לזכור שהמחשבות שלי יכולות לשקר לי. שזה שאני חושב דברים לא הופך אותם לנכונים בהכרח. הנה, הרי עד לפני כמה ימים בודדים הייתי בטוח במאת האחוזים שלעולם לא יהיה לי טוב, שנידונתי לסבל , שהכל רק הולך ונהיה יותר ויותר גרוע מיום ליום, שאני לעולם לא אשתפר בריצה ובכושר, שתמיד ארגיש בודד ולבד, הייתי בטוח שאני אהיה עני והומלס, שאני ארצח בהפגנה, שיענה אותי השב"כ, שחבר שלי יעזוב אותי, הייתי בטוח שאני רק הולך ואשמין יותר ויותר, שאני אכשל בכל המבחנים שלי בתואר, גם הייתי בטוח שאני לבד, שאף-אחד לא מבין אותי ולא יכול להבין אותי בגלל שאני הו כל-כך צודק בכל דבר שקשור לפוליטיקה והבנה של המציאות, והרי אף-אחד אחר לא מסכים איתי ולכן אני כה לבד.
והנה, הרי, שום דבר מזה לא נכון.
טוב לי עכשיו, כבר כמה ימים, וזה מדהים. יש לי את היכולת להחליט על האופן בו החיים שלי יראו. אני משתפר מיום-ליום, וגם בעולם יש מגמות חיוביות. אני משתפר בריצה שלי, אתמול הצלחתי לרוץ 25 דקות בתשע קמ"ש, ואני מרים עכשיו 10 קילו במשקולות במקום שבע וחצי; עדיין אין לי ממש חברים, אבל אני משתדל להכיר אנשים חדשים ולדבר עם אימי ואני לא מרגיש כזה בודד עכשיו. אני יודע שאם אני אצטרך לעבוד אני אוכל לעשות את זה, לפחות אני מקווה; האמת שזה דבר שעדיין מלחיץ אותי ואני לא ממש יודע איך אני אתמודד עם זה, אבל אני מנסה לחשוב שיהיה בסדר ולא לדאוג יותר מדי מהעתיד כי זה לא עוזר לי. הרי אני עושה את התואר הראשון ואני אוכל לעבוד מה שהוא שקשור לסוציולוגיה ויהיה בסדר, כן. אני לא אהיה הומלס כי יש לי משפחה אוהבת שתעזור לי. בינתיים הכל בסדר מהבחינה הפוליטית בשבילי, והרי התוכנית שלי היא לברוח מישראל כשהמצב יחמיר. אני וחבר שלי עוד מעט כבר שלוש שנים ביחד ואנחנו מרגישים מאוד קשורים אחד אל השני ככה שה כנראה לא יקרה, וגם אם זה יקרה אני אסתדר, אני לא אשאר לבד. אני מצליח לרדת במשקל ולהיכנס לכושר ואני כבר מתחיל לראות את ההתחלה של קוביות בבטן שלי. זה עוד יקח זמן, אבל זה יקרה. בכל המבחנים שלי הסמסטר קיבלתי מעל תשעים: 91, 91 ו100! זה ציון מדהים מאה, אני בקושי מצליח להאמין שקיבלתי בקורס הנלוז ההוא, תיאוריות סוציולוגיות בנות-זמננו, 100! עכשיו כשאני בישראבלוג אני רואה עד כמה הקשיים שלי לא מיוחדים לי, עד כמה שאני לא לבד, אני יודע שאני לא לבדי ושיש עוד הרבה שמאלנים, גם אם לא בישראל, אז בעולם, ויש תקווה.
אני חייב לזכור שיכול להיות לי טוב. שהכי חשוך לפני עלות השחר. אני צרי לזכור את זה. אני צריך לזכור שזה שאני חושב מה-שהוא לא הופך אותו לנכון. אני צריך לשאול את עצמי למה בעצם אני מאמין בדברים, זה שאני חושב אותם זה לא מספיק בשביל שהם יהיו נכונים.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
