אף-אחד לא חופשי עד שכולם חופשיים, אף-אחד לא אהוב עד שכולם אהובים
אנשים רק מדברים על עצמם ולא על אחרים |
| 9/2022
מי שהיא מהעבודה
ואו, אני אפילו לא יודע יאך לתאר או מאיפה להתחיל. יש איתי בעבודה מי שהיא, ק', שמאז שראיתי אותה סקרנה אותי. לא ידעתי לשים על זה את האצבע. מה שהוא בהבעת הפנים שלה. בדרך שהיא הולכת, ביציבה. זה שהיא תמיד מכינה בשבילי קפה ועוזרת לנו לסגור כשצריך. שהיא סוג של נחמדה אליי, אבל באופן מוזר. ניסיתי לדבר איתה כמה פעמים, וזה לא ממש הצליח. או הצליח חלקית. היא אמרה שהיא אוהבת דבירם ישנים ורציתי להראות לה מטבע ישן שהיה בתיק שלי, אבל בטעות הוצאתי קונדום. אבל דברים התחילו קצת להתקדם. למרות זה. אני חשוב שדברים התחילו לזוז אחרי שנשארנו לשבת בסגירה עם עוד שתי עובדות אחרות כצה שעות, דיברנו על שטויות, הקראתי שיר שכתבתי, על דבירם יותר רציניים. מאז אחרי הסגירות אנחנו נשארים לדבר. שעתיים, שלוש, פעם אחת חמש, עד הזריחה. היא מרתקת בעיני, וכל כך יפה. סיפרתי לה על עצמי דברים מאוד אישיים; אולי אני מגזים. אני בטוח מגזים בכמה שאני חושב עליה. באמת, אני מתחיל לאהוב יותר מדי בקלות. אני כותב את כל זה כאן כי אני רוצה לשחרר. כי אני מפחד לשכוח. כי אני לא רוצה לשחרר. בכל אופן, יש ביננו מגע; פעם שעברה היא נשענה עם פלג הגוף העליון שלה עליי ועטפה עם הזרועות שלי אותה ושמה אותן על הבטן שלה ואחרי זה השעינה את הראש שלה עליי. כל מיני כאלו. אבל, אני חושב שהיא לא רוצה איתי מה שהוא מיני או רומנטי. היא מאוד ברורה בזה שהיא לא מעוניינת בקשרים רומנטיים ושהיא נמשכת כמעט רק לנשים. אולי אני טועה. אבל אני לא חשוב שאני טועה. טוב, זה המצב. ואני כל כך שמח על הקשר שנוצר. וכל כך עצוב שעוד פחות מחודש היא עוברת לתל אביב. והיא מציירת כל כך יפה והיא נתנה לי ציור במתנה. והיא כל כך אפטית ולא ברורה בעיני. אני לא מצליח להעביר את איך שאני מרגיש. כשהיא אמרה לי אתמול שהיא הולכת הביתה, אמרתי אוקי, והיא אמרה "אתה לא צריך להיות כל כך עצוב מזה" ולא היה לי מה לומר, כי באמת הייתי עצוב מזה. ופעם שעברה שנפגשנו גם הייתי עצוב, אבל היא אמרה לי "ביי kitten" ולטפה לי את הראש, אז הייתי גם שמח. אבל בפעם הזאת שהייתה אתמול הרגשתי שמה שהוא קצת שונה. אולי היא הבינה שאני נמשך אליה סוף סוף. ואולי זה הכל בראש שלי.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
