אם ממש להגזים, אז המצב עכשיו נפלא

השיגרה חזרה ואני עדיין חוזרת שפוכה כל יום הביתה

אבל זה בסדר, כי הראש שלי חדור מוטיבציה להצליח וליצור ולכבוש את כל המטרות שלי

אפילו התחלתי לאהוב את עצמי, למרות שעדיין אומרים לי שלדעתם אני ממעיטה בערכי

תליתי על כל הארון משפטים חיוביים, אני מקווה נורא שזה יציל אותי יום אחד מעצמי

אני אפילו לא מרגישה בודדה יותר.

החברות שלי מרעיפות עליי אהבה ואני אסירת תודה להן על כך

הכרתי הרבה בנים בזמן האחרון, ניפגשתי עם חלקם, ניפגשתי איתו אתמול

היה נפלא, אך אני לא יודעת אם הקשר הקצר טווח הזה יחזיק מעמד

ובעקבות השבועיים העמוסים שעברו עליי, הגעתי למסקנה אחת בראשי החלול

אני חייבת להפסיק לפתח רגשות טיפשיים לכל אנוש שאני פוגשת

הראש שלי מלא בתמונות, בזיכרונות, במחשבות עגומות שנעות כמו בסרט נע

אני חושבת הרבה על אהבה, ויכול להיות שזה טוב, כי ככה אני לא כושלת אל מחשבות אובדניות

יש מי, עשויים להתפתח סיפורים נורא מעניינים

אבל אף אחד לא באמת נשאר

אני לא יודעת מה הבעיה בי. אולי יש בי יותר מידי