ללכת לפסיכולוג, ומה,

מה להגיד לו?

שאני כזו אומללה?

שאני מתעבת את עצמי כל יום מחדש?

את זה שאני רצינית, משעממת, לא זורמת, מגמגמת?

את זה שאני לא מצליחה אף פעם לרצות אף אחד?

שאני רוצה שהוא יזיין אותי, כי אני יודעת שרק בגלל זה הוא איתי

ואז יזרוק אותי?

שאני רוצה שנהיה יזיזים, כדי שאני לא אפתח אליו רגשות?

שאני שונאת את חברים שלו, שבוודאי לא מבינים מאיפה הוא לעזאזל הביא מישהי כמוני

שאני מושפעות מילדות שדיכאוניות יותר מדי, ולוקחת כמה צעדים קדימה?

שאני רוצה להתאבד אבל אין לי אומץ?

שהלחץ הורג אותי? שהמחשבות אוכלות אותי? מוצצות לי את הנשמה?

שהמועקות חונקות אותי?

שאמא שלי משוגעת, ואני היסטרית?

שלפעמים אני רואה אוכל ולא מפסיקה לבלוס?

שאני מאחלת לעצמי דברים רעים בכל ערב?

שאני לא מפסיקה לבכות?

מה?

מה?

מה?

אני מקווה שזה רק הגיל המזדיין הזה

אחרת, באמת כדור בראש