הטבעתי את האמונות שלי

כעת הן מרחק נגיעה מהמצולות

המצולות שתובעות אותי להשמר

מהיסורים שאופפים אותי

מהסכינים, החניתות, התחמושת

כולם מכוונים אליי

כולם מאיימים לחרוך אותי

לפלח את גופי

ואני אחוש רק את הטעם המתוק

אני אלקק את האצבעות

אתה תראה אותי במערומיי

אתה תעשה בי כרצונך

אני שלך.

תהיות של מוסר, של יושר וצדקה

מתמזגים בטיפות שניקוות על חלוני

תאווה לניחוח הסיגריה החולני

שיעטר את שפתיי

שיפטם את פניי

שיטמא את גופי

כעת אני כאן

אבל

לא לעוד הרבה.